ר' אבהו בשם ר' יוסי פתח כו'. מפרש הפ' איכה ישבה בדד שישבה בדד מתורה ומצות ונבואה וצדיקים ומעשים טובים. שזה היה סיבת החורבן. ואנו ואבלו פתחיה אנינה מבפנים כו'. פתחיה ב' פתחים חורבן ראשון וחורבן שני. וקורא אותו פתחים ע"ד מ"ש הכתוב והנשאו פתחי עולם. ואמר שכיון שאנשיך וגבוריך ימותו. הנה פתחיה שהוא מקדש ראשון ושני יאוננו על המתים תחילה. ואח"כ ואבלו. כמשפט על המת לאונן עליו ולהתאבל. ואמר אנינה מבפנים פי' בלב. ואבילה מבחוץ פי' בפרסום שהולך בלא מנעלים וגם עושה כמה דברים. כדאי' לקמן [והוא לשון מושאל מהנהיג בבני אדם]. ואח"כ אמר ונקתה בלשון יחיד על ירושלים:

נקיה מהצדיקים. נראה שצ"ל מהצדקות כמו דאי' לעיל ע"ש: