זר למילה. שמשך לו ערלה (עיין בלקוטים עץ יוסף מהדורא קמא):

שהוא נוהג עמו במדת ישרות ונותן לו שכרו כו'. על שקיים כבוד האב. כדאיתא בגמרא שלא ירש עשו את הר שעיר אלא לפי שכיבד את הוריו (יפה ענף):

אלו ישראל כו' שנוהג עמהם במדת יושר בעולם הזה. שזה הוא היושר שמייסר אותם בעולם הזה ביסורין כדי שיהיה להם עולם הבא (יפ"ע):

להחזירן למצרים. שכיעור ורע יש לעבד כשהוא חוזר לרבו ראשון כדאיתא בריש אסתר:

להחליפן באומה אחרת איני יכול. כדאי' באיכה רבתי שנשבע הקדוש ברוך הוא שלא להחליפן באומה אחרת (יפה ענף):

ומרצפן ברעבון הדא הוא דכתיב ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ. כך צריך לומר. והני תיבות בימי שפוט השופטים יתיר (אות אמת):