דבר ברור ומפורש בתורה וכו' הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה, לפיכך אם יעמוד איש בין מן האומות בין מישראל ויעשה אות ומופת ויאמר שה' שלחו להוסיף מצוה או לגרוע מצוה או לפרש במצוה מן המצות פירוש שלא שמענו ממשה, או שאמר שאותן המצות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות אלא מצות לפי זמן היו. הרי זה נביא שקר שהרי בא להכחיש נבואתו של משה ומיתתו בחנק על שהזיד לדבר בשם ה' אשר לא צוהו. בין מן האומות, בספרי שופטים נביא מקרבך מאחיך יקים לך ה' אלקיך מקרבך ולא בחוצה לארץ ואחיך ולא מאחרים יקים לך ולא לעובדי גלולים. ופשוט דזהו דוקא לענין מצוה דאליו תשמעון דלגבי' קאי, אבל בדין נביא שקר מפורש כאן ברמב"ם דשייך גם בין האומות, וראיתי בספר עבודת המלך שהק' דהא גבי נביא שקר ג"כ כתוב כי יקום בקרבך ומרבה בספרי לרבות את האשה ואמאי לא ממעטינן מניה כמו גבי מצוה דאליו תשמעון. ונראה דבדין נביא אמת כתיב מקרבך ממעטינן ולא מחו"ל וזהו על הנביא, אבל בדין נביא שקר כתיב בקרבך ואינו על הנביא אלא על מעשה נבואת השקר ואם נבוא למעט חו"ל צריכין אנו לומר דדין זה אינו נוהג אלא בארץ ולא בחו"ל וזה א"א דהא קיי"ל כל מצוה שאינה תלוי' בארץ נוהגת בין בארץ בין בחו"ל ואף דמה דמרבינן אשה הוא על הנביא ולא על מעשה נבואת השקר יש לומר דכיון דלא נוכל למעט נביא מחו"ל כיון דלא כתי' מקרבך ע"כ אמרינן דבקרבך הוא רבוי דמי שיהי' בקרבך אפי' אשה.