שירי הלוג אינו נאכל אלא בעזרה לזכרי כהונה כשאר קדשי קדשים שהרי הוקש לאשם, ואסור לאכול מלוג השמן עד שיתן ממנו מתן שבע ומתן בהונות ואם אכל לוקה כאוכל קדשים קודם זריקה. ואסור לאכול מלוג השמן, כתב הכ"מ בפרק ב"ש דף מ"ד תניא לוג שמן של מצורע מועלין בו עד שיזרק הדם נזרק הדם לא נהנין ולא מועלין רבי אומר מועלין עד שיתן מתנותיו ושוין שאסור באכילה עד שיתן מתן שבע ומתן בהונות ומשמע לרבינו דאסור באכילה דקתני היינו מן התורה עכ"ד. והנה בהא דלוג שמן של מצורע לא נהנין פרש"י דהוא מדרבנן אבל הרמב"ם פסק דלוקה כאוכל קדשים לפני זריקה והקשה הקרן אורה דמנ"ל לחלק בין דין מעילה ובין איסור לאכול לפני זריקה, דאם זריקת דם האשם אכתי לא הוי זריקה א"כ יהי' דין מעילה ואם הוי זריקה א"כ מנלן דלוקה קודם שיתן המתנות. ונראה עפ"מ דאיתא במנחות דף ק"ב דאמר שם לענין כל העומד לזרוק כזרוק דמי, מעילה אטומאה קרמית מעילה משום קדושה ולאו קדושה לבתר דפקעה לה קדושה במאי הדרא, והיינו דלכן ליכא מעילה לרש"י מכי נראה לזריקה דפקעה קדושה כיון שנראה לזרוק ולהיות מותר לכהנים, אבל ודאי כ"ז שלא נזרק אכתי לא הורצה שיהי' באמת כבר מותר לכהנים וכמפורש להדיא במנחות דף ע"ט בהא דאמר וראבר"ש סבר כאבוה דאמר כל העומד לזרוק כזרוק דמי, וכתב רש"י שם אבל להכי לא הוי כזרוק שיהא הזבח כשר, וא"כ ודאי אם יאכל בשר שנראה לזריקה גם לר"ש יהי' חייב מלקות משום לא תוכל לאכול בשעריך וכמו שפי' הרמב"ם פי"א מהל' מעה"ק דהיינו קודם שזורקים דמם בשערי המקום, וחזינן דדין מעילה ודין לא תוכל הם שני דינים נפרדים וא"כ גם בהא דלוג שמן של מצורע איברא דיוצא מידי מעילה משנזרק דם האשם דזהו עיקר ההרצאה דמשנזרק הדם כבר הורצה גם הלוג שמן ולא הוי קדשי ד' ויצא מידי מעילה, מ"מ כיון דיש בו דין נתינת המתנות לשיטת רש"י מתן ז' ולשיטת הרמב"ם גם מתן בהונות קרינן בי' לא תוכל לאכול בשעריך קודם שינתנו המתנות וכמו קודם שזורקין דמן דלענין זה הוי נתינת המתנות כמו זריקת הדם והוא פשוט.