Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 70
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף ג' בהגה (אלא חד יומא) משמע דלא שייך סגנון סדר בעל חוב אודות מזון וכסות אשה כיון שכתוב בש"ע אה"ע סי' ע' שמי שיש לו רק מזון יום אחד מחויב ליתן לה חצי אך אם הוא מחויב למכור כסותו כדי להאכילה לא נתפרש. וגם שמשמע שכסות שוה למזון וכמו שמחויב לחלק עמה בשוה מזון יום אחד כן הוא מחויב לחלק עמה הכסות בשוה באולי ואם יש מי שנותן לו מזון על מנת שלא יתן לה אולי יכולה לגבות מכסותו ואולי מזון קודם לכסות ויכולה לגבות מן כל כסותו בשביל מזון שלה ועל כל פנים יכולה לעכב ולעקל כל מה שתמצא משלו כדי לגבות מזון וכסות גם לזמנים רחוקים כל שיש חשש הברחה שאחר כך לא תוכל לגבות וגם הסוברים שמה שכתוב בכתובה אפלח כו' אינו להלכה וכבש"ע שם אולי מורים שעל ידי לשון הכתובה מוכרע על כל פנים שלא יהיה שייך בחיוב כסות ומזון הגבול שכתוב באו"ח סי' תרנ"ו לגבי קיום מצות עשה ואולי מזון וכסות דכתיב בלשון מצות לא תעשה חמיר טפי גם בלא לשון הכתובה וכן קיימא לן שכדי שלא לעבור על מצות לא תעשה מחויב ליתן כל מה שיש לו ולזה מחלק עמה בשוה מזונו של יום אחד ולא שייך בזה חייו קודמים כי כן הוא מצות לא תעשה שבתורה הק' ומכל מקום מסברא משמע שהוא שוה עמה ליטול החצי ממזון יום אחד שבידו גם במקום שאי אפשר לה להתפרנס כלל בלי שיתן לה כל מזונו וצלע"ע היטב:
(ולהשכיר עצמו כפועל) צל"ע אודות חיוב שארה לא יגרע אם חייב להחזיר על הפתחים בשביל זה שהרי כתוב בריש הלכות תפילין שאין צריך בשביל לקנות תפילין ובמק"א כתבתי בזה. אך שם עסקינן במצות עשה מה שאין כן בזה שכתיב בלשון מצות לא תעשה ובאו"ח תרנ"ו כתוב חילוק בין מצות עשה למצות לא תעשה לגבי פיזור כל הון ביתו שלגבי מצות לא תעשה חייב ולגבי מצות עשה פטור לפעמים מלבזבז. ונראה שכן הוא בזה שהרי המבזבז כדי שלא לעבור על מצות לא תעשה כשאיננו יכול לפרנס את עצמו על ידי מלאכה הרי פשיטא שהוא רק על סמך שיקבל מבריות ולפעמים הרי זה על ידי חזרה על הפתחים דוקא שהרי פקוח נפש דוחה כל מצות לא תעשה חוץ הג' חמורות ומה שנותן כל הון ביתו בשביל מצות לא תעשה כשאינו יכול לפרנס את עצמו מיגועו מבואר שמוטל לחזור על הפתחים כדי לקיים מצות לא תעשה. ולזה תקנו חז"ל גבי ד' כוסות לחזור על הפתחים ותיקנו בזה כעין דאורייתא גבי מצות לא תעשה כיון שביו"ט במילי שנצטווינו בו בשביתה מהתורה הק' יש גם כן מצות לא תעשה אך לגבי שאר וכסות יש טענה לפעמים שגם היא תחזור על הפתחים כוותיה כי רק כל זמן שהפרנסה בכבוד משלו הרי הדבר מוטל עליו כי כן הוא גדר העולם שהאיש יעסוק במלאכות ומשא ומתן והאשה תעשה צרכי הבית מה שאין כן כשהגיעו לידי פרנסה שעל ידי בריות הרי אדרבא טלטולא דגברא קשה מדאתתא והיכא שאין נקל לה לטלטל את עצמה חייב הוא כנ"ל אך כשאפשר תטלטל גם הוא וצלע"ע בכל זה. וכן יש להסתפק לגבי מצות עשה אם מחויב להתיגע במלאכות של עבדות שהרי גבי חיוב שאר וכסות כתב בש"ע הק' שיש אומרים שחייב להשכיר את עצמו מצד שמספר כתובה נלמד שכתוב בה ואנא אפלח ואוקיר כו' שמשמע שלולי זאת הי' פטור גם בחיוב שעל ידי מצות לא תעשה ויהי' בכל מצות עשה ומצות לא תעשה פטור מזה. גם שפשיטא שגם לקיים דקדוק קלוש מדקדוקי סופרים בדברי חז"ל חלילה להתרשל מלעשות בכל אשר תמצא ידו לעשות בכחו באומניות ומשא ומתן ומלאכה וגם לא שייך לומר בזה פחיתות הכבוד לפעמים כמו שאמרו חז"ל פשוט נבילתא כו' לגבי סגנון פרנסה שבידו לבחור איזה סגנון שירצה וכל שכן לגבי דררא של מצוה אך הספק הוא לגבי להשכיר את עצמו בסגנון עבדות שהוא צער וזלזול יותר משארי מלאכות שבעולם בזה אולי בכל מצות עשה ומצות לא תעשה הוא פטור מזה כיון שגם גבי מצות לא תעשה דשאר וכסות הוא רק מצד לשון הכתוב' ויש פלוגתא שם בזה אך יש לומר לפי מ"ש החמ"ח והב"ש ז"ל שם שהכוונה היא לגבי סגנון הפרנסה בכבוד כלשון אפלח ואוקיר ולפי זה יש לומר באולי שלגבי גוף המצות לא תעשה כ"ע מודו שחייב בזה בלי לשון הכתובה וצל"ע: ולגבי הנ"ל אודות חזרה על הפתחים כל שלא ידעה מתחלה ואין כן במשפחתה יש לומר שלכ"ע אינה חייבת להתטלטל עמו לחזור על הפתחים שהרי חייב גם להשכיר את עצמו מצד לשון אפלח ואוקיר כנ"ל גם כשנותן לה פרנסה בלי כבוד בלי שכירות ושכירות כנראה שגרע מחזרה על פתחים שהרי גבי מצות לא תעשה מחויב להחזיר על הפתחים ולשכיר את עצמו יש פנים שהוא פטור וכנ"ל וכן משמע ממה שאמרו חז"ל שרק בגניבה נמכר לעבדות ולא מצאו אופן אחר ונהי דלגבי לא תעשוק פרעון מלוה אין הכרח למכור את עצמו מצד דלא שייך בזה בל תלין וגבי שכירות גם כן הרי כשאין לו אינו עובר בבל תלין. אך מכל מקום יש כמה ציירים שנמכר על ידי מצות לא תעשה ובפרט שאר וכסות ומשמע שאין צריך למכור את עצמו ומשמע שכן הוא שכירות גם שאיננו עבדות ממש ולגבי פרנסה בכבוד מוטל להשכיר וכן הוא באולי בחזרה על הפתחים שאינה צריכה לזלזל כבודה כיש אומרים הנ"ל וצלע"ע היטב:
סעיף ח' בהגה (מנכין לו מחובו) אודות הזן אשתו של חברו שלא מדעתו שכשיש לו בידו משל הבעל מנכה עבור המזונות נראה שכשהאשה נסעה מבית בעלה למקום אחד והיא נסעה משם למקום אחר בלי רשותו אין לנכות שהטעם דהנכוי הוא מצד שעבודא דר' נתן שהבעל משועבד למזונות אשתו ובכהאי גוונא שאין שעבוד על הבעל גם לפי ברכת הבית וכבב"ש ז"ל שם סוהס"י הרי ממילא לא שייך בזה שעבודא דר' נתן וגם כשנסעה והי' לה אונס עיכוב בדרך לכאורה הי' מקום לומר אונסא רחמנא פטריה ולא אונסא דידיה וחייב אחרינא וכבש"כ ז"ל חו"מ סי' כ"א ויש לומר שכשהוא אונס הרגיל דהוה ליה לאתנויי ולאסוקי דעתיה הרי זה גם כן בכלל שליחות ששלחה בהדרך ולא נפקע מעליו חיוב מזונות ועל ידי זה אין להוציא מבעל חוב דידיה וצלע"ע: