Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 86
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף א' (אין מקבלין פקדון מא"א) כששולחת אשה סך רב שיש לחוש שהוא בלא ידיעת בעלה. כששולחין אחר כך אגרת ליד בעלה. שכתוב בו המתנה אין שום חשש עוד כי חזקה שליח עושה שליחותו. והרי ידוע לבעלה ואלו לא ניחא ליה הי' מרגיש השליח. והי' מודיע להמקבל. כי גם זה בכלל חזקת עשיית השליחו'. וחזקה אין אדם חוטא ולא לו. שיהי' נשאר קולר על השליח שסומכים את עצמו עליו. על ידי שאינו מודיע. ובודאי אינו מעלים בשום צד ולחוש לקנוניא והנאה מהשולחת להעלים אין לנו לחוש מה שלא מצינו וגם שחזקה על השולחת שאינה מספי להנשלח לו מה שגילה דעתיה דלא ניחא ליה ופעם אחד קבלתי סך מועט מאשה שהיא מפורסמת שבידיעת בעלה יש לה רשות על כמה מאות אדומים. שבידה שתחלקם היא כרצונה אך סתם נושאת ונותנת לא מהני רק לגבי משא ומתן:
עוד מצאתי יש ללמוד זכות על הנוטלים מעות מתנה מנשים גם שאיננו יודע שהוא בהסכמת בעלה. כי מצד אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינין אין חשש בזה. ולא דמי להא דאה"ע רס"י פ"ו שהרי שם טעם מצד שפקדון מורה כעין הסתתרו' לגנוב. מה שאין כן זה אין אדם חוטא ולא לו ובודאי היא עושה ברשות. וגם אם המקבל קרובה על כל זה שייך בזה אין אדם חוטא ולא לו כי מה שפסלתה התורה הק' קרוב לעדות אין זה מצד שהנאת קרובו הוא כהנאתו והוה ליה כנוגע שהרי גם לחוב פסול עדות הקרוב רק הוא חוקה לגבי עדות כידוע וגם לא שייך לומר קרוב כגופיה דמי. כי רק באיש אמרו חז"ל שאשתו כגופו דמיא לא זולת זה כלל אם כן שייך חזקה אין אדם חוטא ולא לו גם כשנותנת לקרובה ואהובה בתכלי' הקירוב גם יש לומר דהוה ליה ספק ספיקא (וגם שאין מוציאין ממון על ידי ספק ספיקא היינו רק ליטול בעל כרחו מה שאין כן בזה) ספק שמא שלחה בעלה להדיא ספק יש לה רשות דרך כלל מבעלה בכל העסקים וכמ"ש שם בסס"י פ"ו הכרעה שבאשה נושאת ונותנת אין לחוש כלל ומותר ליקח ממנה כל מה שמוכרת ע"ש והרי קיימא לן דסתם נשים דידן נושאת ונותנת ומכל שכן דהוה ליה על כל פנים בדרך ספק ספיקא כנ"ל. ומכל שכן כשעושית בפרסום ומכל שכן כשאינו דרך מכירה רק דרך מתנה דשייך בזה חזקה אין אדם חוטא ולא לו כנ"ל וגם הנוהגים לקבל מעות מנשים על ידי שמברכים אותם כנהוג כידוע מכל מקום נראה דשייך בזה אין אדם חוטא ולא לו ובפרט כשנותנת על ידי שמחזיקו' את המברך בגדר צדיק שיהי' בבחינת ואברכה מברכיך כו' א"כ נוטה בשכל אנושי שלא יחרוך רמיה צידו ובאם גנוב אתה המעות הי' לה לומר ממה נפשך או שהמקבל איננו ראוי ואין בברכתו כלום או שהוא הגון ובודאי אינו רוצה מעות שיש בהם איסור ועל ידי זה איסורא לא תספי לאינשי ומסתמא יש לה רשות גמור וצלע"ע לגבי לכתחלה: