חנון ה' וצדיק ואלהינו מרחם שומר פתאים ה' דלותי ולי יהושיע. אפשר במ"ש המפרשים ז"ל דאמרו רז"ל כל האומר הקב"ה ותרן יוותרו בני מעוהי אלא מאריך אפיה וגכי דילי'. נמצא דהוא מרחם אבל לא לוותר אלא מאריך אפיה וזהו שמרחם להאריך זמן אולי ישוב או עתיד לעשות מצוה או דנפיק מיניה זרעא מעליא גם בגמרא אמרו פ' הערל דלא מהלינן ביומא דשותא וכו' והאידנא דשו בי' רבים ושומר פתאים ה', גם בא"ה סי' ט' הדין הוא דאשה שמתו לה שני אנשים לא תנשא לשלישי וכתב הרב תרומת הדשן סי' רי"א דדשו בי' רבים ושומר פתאים ה'. וז"ש חנון ה' כי חונן ומרחם אבל לא תימא דמוותר רק צדיק דינו אלא דמאריך אולי ישוב או דנפיק זרעא מעליא וגם במדה"ד רחום בדין וז"ש ואלהינו מרחם, ועוד שומר פתאים ה' הגם כי דלותי מן התורה כגון שע"פ התורה לא מהלינן ביומא דשותא וגם למ"ד קטלנית לא תנשא ונמצא כי דלותי לפום דינא וכיוצא בזה עכ"ז שומר פתאים ה' מדת רחמים ולי יהושיע.

א"נבמ"ש הרא"ש פ"ק דראש השנה אני ה' קודם שיחטא שגלוי לפניו שיחטא וכתבנו בעניותנו בפ"ע שאינו מסתכל במה שעתיד לחטוא אלא באשר הוא שם ולטובה מסתכל וז"ש חנון ה' וצדיק קודם שיחטא דאינו מסתכל רק באשר הוא שם ואלהינו מרחם אחר שיחטא שרואה המצות שעתיד לעשות. ואפשרלפרש דלותי ולי יהושיע במה שהאריך הרב פרשת דרכי' דרוש י"ב ותורף דבריו הנצרך לעניננו בקיצור נמרץ דאמרו רז"ל כי בברחו מפני אבשלום הי' מתכפר בשעירה כהדיוט וכשחזר למלכות הו"ל כמלך מחדש וגדולה מכפרת ונתכפר חטאו ע"ש באורך וברחב נפלאות מתורתו, וז"ש שומר פתאים ה' כמוני ששאלתי שתנסה אותי והוה מאי דהוה ואחרי כן דלותי כשברחתי מפני אבשלום לתת השעיר"ה לפני המזבח כהדיוט ועי"ז ולי יהושיע דכשחזרתי למלכותי גדולה מכפרת ונתכפר לי חטאי שובי נפשי למנוחיכי למלכות כי ה' גמל עליכי שיבא בלבול זה מאבשלום לטובה כי כשאחזור גדולה מכפרת. ופירשבס' ארץ החיים דלותי ולי יהושיע במה שעשיתי עצמי כעני ודל אני נחשב כעני ובזה יש לי תירוץ להורות תשובת יחיד ואמר כי במדת הענוה הקב"ה מוחל כל העונות ובזה שובי נפשי למנוחיכי כי חלצת נפשי ממות לפעמים נגזר מיתה על החוטא ובמדת הענוה נתבטל ואם נגזר שימותו בניו את עיני מדמעה על מיתת בנים ואם גלות את רגלי מדחי עכ"ד. ולפידרכו אפשר במה שפירשנו בעניותנו ויקרא משה להושע בן נון יהושע ותרגם יונתן וכד חמא משה ענותנותי' וכו' וראשונים שאלו מה ענין ענוה לכאן ופירשנו לפי קצורנו במ"ש רבינו האר"י ז"ל דהגאה פוגם בשם י"ה א"כ דין הוא שהעניו נשפע משם י"ה גם על ידי הענוה נמחלים כל עונותיו לזה מצא מקום משה רבינו ע"ה להתפלל על יהושע בשם י"ה יה יושיעך מעצת מרגלים וא"ש מ"ש בתרגום וכד חזא משה ענותנותיה דיהושע דבענוה נשפע משם יה ואם נמחלים עונותיו דין הוא שלא יחטא ויקרא משה להושע יהושע ונתן שם יה בראש שמו להושיעו, ובזה אפש' לפי מש"ל משם התנחומ' פ' כי יעקב בחר לו יה שם רמז דמה שרצה הקב"ה בישראל הוא על הענוה לבד וזהו כי יעקב בחר לו יה דשם זה נשפע על העניו ועל זה דוקא ישראל לסגולתו וכמ"ש בתנחומא כי לזה בחר ה' בישראל שהם ענוים, עוד נקדים מ"ש הרב זרע ברך ח"ג דמי שהוא עניו אינו בא לגלגול, והטעם נראה פשוט דכיון דהעניו נמחלים לו כל עונותיו א"צ גלגול לתקן חטאתיו כי בעודו בחיים נתכפרו לו, ובעבור הענוה אפשר שיזכה לקיים מ"ע החסרים לו וז"ש דלותי דשואי אנפשאי כעני, ולי יהושיע י"ה בראש דשם י"ה מגן בעדי בעבור הענו', ומטעם זה שובי נפשי למנוחייכי בג"ע שלא תצטרכי לבא בגלגול כי ה' גמל עלייכי בשכר הענוה, והטעם שהעניו לא יבא בגלגול כי חלצת נפשי מכל הגזרות כמו שפירש הרב הנזכר דע"י הענוה נמחלים העונות ולזה לא יש גלגול, אתהלך לפני ה' בארצות החיים בג"ע, ואמר אתהלך יובן במ"ש המפרשי' דהמלאכים נקראים עומדים, ואם הצדיקי' מזכים הרבים או מניחים תלמידים ובנים טובים כל מצוה שעושים החיים מסיבתו יש להם חלק וגם בג"ע מרויחים ונקראים הולכים, וכזה פירש הגאון מהר"ר יחזקאל ז"ל מש"ה ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה כמ"ש במקום אחר, ודהע"ה זיכה הרבים ותקן ס' תהלים והניח בנים ותלמידים טובים לז"א אתהל"ך לפני ה' כי כל מצוה ולימוד שעושים בני ותלמידי יש לי חלק.