דחה דחיתני לנפול וה' עזרני עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. אפשר דכלפי דומה ידבר אשר קטרג על דהע"ה והקב"ה הצילו דנתן גט ולא שמש בה אוריה לעלמין כמ"ש בהקדמת הזוהר הקדוש. וגברו רחמיו אשר הי' הנסיון בבת זוגו בת שבע דמזה נמשך דאוריה לא שימש בה דאם הי' הנסיון באשת איש גמורה ואינה שלו הי' צרה גדולה וזה אפשר כונת הפ' לולי ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי וחוץ מהפשט רצה לרמוז שהי' הנסיון בבת שבע בת זוגו וז"ש עזרתה לי מלשון אעשה לו עזר כלומר לולי ה' עשה דבת שבע היא אשתי בת זוגי וזהו עזרתה לי דמזה נמשך שהיא ערוכה בכל ושמורה לי ולא שמש וכו' כמעט וכו', וז"ש דחה דחיתני ונקדים מ"ש הרב פני יהושע בהקדמה על לשון הזוהר, והעיר דענין הגט בפהרסי' ובודאי דדומה ידע ואיך דיבר שקר לפני ה' דדוד קלקל ברית בערוה ותו להבין מה שאמר אי הכי הו"ל לאורוכי תלת ירחי מאי אי הכי. ופי' הרב ז"ל במ"ש רש"י דלא הגיעה לעונת הפעוטות אינה מתגרשת אפי' ע"י אביה בגיטין דף ס"ד וק' מבת שבע קטנה ואיך נתגרשה. ותירץ דכיון דהיו מולידים בני ו' שנים גם שני הגדלות פחותים וכו' והוי גט. אך דומה סבר דאין לחלק ואינו גט ומשום הכי אמר דוד דקלקל וכו' אבל על ההבחנה לא קטרג דקטנה אינה מתעברת ולא יש איסור הבחנה בקטנה אך אינו גט, וכשהשיב ה' דכבר נתגרשה א"כ צריך לחלק בשנות הגדלות דמשתנים א"כ ק' הבחנה וז"ש אי הכי הו"ל לאורוכי דבלא זה הייתי אומר שקטנה היא וליכא הבחנה דאינה מתעברת זהו תורף דבריו ז"ל, וז"ש דחה דחיתני שתי דחיות א' בטענת שאינו גט שהיא קטנה וכי אמר ה' שהגט גט דכיון דנתנו לה גט חכם או חכמים הלכה כמותם דהתורה נמסרה לחכמים ולא בשמים היא לומר דאינו גט, ואח"כ דחיתני דהו"ל לאורוכי ג' ירחי השתא דהורו החכמים דבת קבולי גיטא היא וזהו דחה דחיתני דטען וחזר וטען ממ"נ, והשיבו ה' דאוריה לא שמש בה מפני שהיא אשתו של דוד ולכן לא אסתייעא לי' לנהוג בה אישות, וז"ש וה' עזרני כבר גזר שזו עזרתי אשתי היא ולכך לא נתנו לשמש, עזי כלומר תורתי שהתורה נתנה לנו ולא בשמים היא שיאמר דומה שאינו גט, וזהו עזי מסיבה שהתורה שלי, וגם מה שאני קם בחצות ומשורר וז"ש וזמרת יה שזו עמוד גדול לעבודה והכל תלוי בזה כמ"ש בזהר הקדוש ודהע"ה בזה תקן הנצח והירך שנפגם והוא תקון גדול לו' וזהו וזמרת יה וגם שהי' עניו ושם יה בעזרו כמש"ל ויהי לי לישועה הן הנה היו סיבה להצילני בזהר ח"א דף קע"ח דרש דחה דחיתני על סט"א ע"ש וממנו נקח לדרכנו בס"ד. [וידוע מ"ש בספר הקדש קנה בפי' לא בשמים היא שבחינת שמים לא הסכים והבאתי אמרי קדוש בס' הקטן פתח עינים שם פ' הזהב ולפי דבריו צ"ל דרבי אליעזר אמר מן השמים יוכיחו מבחינת שמים ובא בת קול ואז אמר ר' יהושע על הבת קול לא בשמים היא ואינו בחינת שמים והיל"ל הבת קול כי בשמים מסכימים לדברי רבי אליעזר. ובפרט שהוא עצמו העמק שאלה מן השמים. נמשך לזה אפשר לרמוז לולי ה' שהוא בחינת שמים עזרתה לי שהוא הסכים בזה כמעט וכו'. והכא כתיב וה' עזרני ר"ל הוא ובית דינו. ומ"שבפנים משם הרב פני יהושע בענין זה עמדתי זה שנים והבאתי ראיה לסברת הרמב"ם דקטנה יש לה רצון ליאסר. וישבתי לדעת הראב"ד וכתוב בספר הקטן חיים שאל סימן פ"ה קצת ממה שכתבתי בזה].