הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. זאת לפנים פירשתי דמחסד אחד שעושה הקב"ה משם ישתלשל כמה נסים ונפלאות וז"ש הודו לה' כי טוב ועושה לפנים משורת הדין דמנס א' נמשך ומשתלשל חסדי חסדים וזהו כי לעולם חסדו. נמשךלזה אפשר לפרש פ' ישעי' סי' כ"ה ה' אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן, כי ראינו מה עצמו חסדיו יתברך מאד מאד דרך משל דבקריעת ים סוף לא הכרנו אלא פלא אחד וכמש"ה נורא תהלות רבות וטובות. ואנחנו לא ידענו אלא אחד וז"ש עושה פלא. כן פירש הרב מהר"ש פרימו ז"ל ואתיא מכללא כי יודע הוא יתברך שימרו על ים סוף, וברוב רחמיו הכה מכות גדולות למצריים, ואח"כ כשישראל המרו על ים סוף הצילם משום קדוש ה' שאם הטביע לישראל על שהמרו בי"ס אז יאמרו הגוים שהכה את מצריים כמה מכות ולא היו חייבים דהרי ישראל אינם הגונים וטובעו בים סוף ולכן הציל את ישראל כמו שביאר הרב מהר"י קובו ז'ל, וז"ש ארוממך אודה שמך כי עשית פלא קריעת ים סוף, ומשום ק"ה הצלתם והן עצות מרחוק דעשה טצדקי להצילם דברישא הכם עשר מכות, ואח"כ משום קדוש ה' הצילם מים סוף, אמונה אומן אמונה שכדין עשית לתת להם המכות למצריים שיוסף הצדיק כיפר שני עבדות ולכך לקו שהעבידו העבדות שכבר נתכפר. אומן בקי"ס לקדש שמו יתברך, וכל זה מרוב חסדיו לרחם עלינו, וזהו פי' הודו לה' כי טוב ומטוביותו עביד טצדקי להטיב הכה למצריים כדין הגם שידע שישראל ימרו על י"ס, ואח"כ הושיע ישראל משום ק"ה א"כ הוא עושה המצאות לעשות חסד כי לעולם חסדו וכיוצא בזה דן באשר הוא שם ואינו מסתכל במה שהם עתידין לחטוא ומצילם ואם עתה אינן כדאין רואה מה שעתידין לעשות מצוה ומטיב להם במה שאין עתידין לעשות לעתיד וזהו כי לעולם חסדו כן יתן לידידו וברוך שם כבודו.

למכה מצרים בבכוריהם כל"ח ויוצא ישראל מתוכם כל"ח. אפשר בהקדמה שבתבנו לעיל דבבית אחד מתים עשרה כי היו בכורות מאביהם וזה מורה דכביכול מבחין בין טפה של בכור מאב ובין טפה שאינה בכור, ומזה נתברר שידע דישראל כלם קדושים ולא הי' בהם זנות כלל ובזכות זה נגאלו כמש"ל מבמדבר רבה פ"ג, וז"ש למכה מצרים שאינם פטר רחם עם בכוריהם פטר רחם, והטעם שהיו בכורות מאביהם וידעו הכל כי מבחין בין טפה של בכור. וא"כ ידע ודאי דישראל זרע קדש כלה זרע אמת ולכן ויוצא ישראל מתוכם כי לעולם חסדו.