Geulat Olam on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ונצעק אל ה' אלהי אבותינו וכו'. במס' ערובין דף ס"ה ע"א אמר רב ששת משם ראב"ע יכולני לפטור את כל העולם כלו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו שנא' לכן שמעי נא זאת עניה ושכורת וכו' מתיבי שכור מקחו מקח וכו' הרי הוא כפקח לכל דבריו אלא שפטור מן התפלה מאי יכולני לפטור דקאמר מדין תפלה, והגאון מהר"ר נפתלי בשם הגאון זקנו זכרם לברכה דקדק דהא יכולני לפטור מן הדין קאמר ואיך משני דיכולני לפטור הוא מדין תפלה ופירש במ"ש שם בעירובין דף מ"א ת"ר שלשה דברים מעבירין את האדם על דעת קונו ואלו הן עכו"ם ורוח רעה ודקדוקי עניות למאי נפקא מינה למבעי רחמי עלייהו, למדנו מכאן שהעניות מעביר את האדם על דעת קונו ופטור שהוא אנוס אמנם הוא חייב שלא התפלל על זה וכדמפרש למאי נפקא מינה למבעי רחמי עלייהו, ומעתה אתי שפיר מאי דקאמר יכולני לפטור את כל העולם כלו מן הדין וכונתו מכל דין שבעולם כמו שהוא פשט הלשון דהרי הם עניים ודקדוקי עניות מעבירין את האדם על דעת קונו והוא אנוס ואם נפשך לומר דעדיין הם מחויבים דהו"ל למבעי רחמי לז"א ושכורת וכו' ושכור פטור מן התפלה ומאחר שהוא פטור מן התפלה פטור מן כל דין דאנוס הוא ואינו יכול להתפלל דשכור הוא וזאת תורת העולה שהוא פטור מן הכל עכ"ד והבאתיו אני עני בקונטריס שמחת הרגל ובזה פירשתי הפסוק הזה ע"ש באורך וס' סמיכת חכמים אין בידי כעת. אךעתה אומר דעפ"ז ניחא לשון התלמוד דקאמר מאי יכולני לפטור דקאמר מדין תפלה והוי ליה למימר מאי מן הדין דקאמר מדין תפלה ומאי אית ליה למינקט מ"ש יכולני לפטור והלא כל עצמו אינו אלא על מן הדין דקאמר ויותר צודק היל"ל מאי מן הדין מדין תפלה, ולפי שיטת הרב ניחא דאי הוה נקט מאי מן הדין מדין תפלה היינו סוברים דלא פטר אלא מדין תפלה לחוד והוה קשיא לן דאיך נקט מן הדין סתם ועל מי סמך שנבין דכונתו על דין תפלה לחוד, ולזה בדקדוק אמר מאי יכולני לפטור כלומר דמה שאמר מן הדין כדקאי קאי שהוא לכל דין אלא שהוא בטענת שפטור מדין תפלה כדתרגמה הרב ז"ל. אמנםיש לדון בזה דראב"ע רצונו לפטור את כל העולם שהם שכורים ועניים והם אנוסים וא"ת ליבעי רחמים פטורים להתפלל שהם שכורים והרי כל יש' בגלותם מתפללים תדיר ג' תפלות ובתי כנסיות ובתי מדרשות יוכיחו מלאים על כל גדותם מישראל מתפללים וקורין וא"כ הדר דינא דה"ל להתפלל על העניות נמי ועל כל צרתם ולית להו פטר"י מדין שכור שפטור להתפלל, שהרי הם מתפללים תמיד שלש איבעיו"ת ביום ואמרינן יתפלל אדם כל היום כלו, ואפשר לומר דכיון דלפי האמת הם פטורים מתפלה כדין שכור, ומה שמתפללים הוא לפנים משורת הדין, אינם מתחייבים על שלא התפללו על העניות כיון שמן הדין פטורים משום תפלה, ואף דמתפללים הוא לפנים משורת הדין ואין לחייבם על שלא עשו לפנים משורת הדין למבעי רחמי על העניות דלא שייך חיוב אלא בדבר שהוא חייב מן הדין ולא נחייבהו משום דהו"ל לעשות לפנים משורת הדין, ואפשר שזהו דקדוק דברי ראב"ע שאמר לפטור מן הדין כלומר דוקא מן הדין גמור אבל יש קצת פקפוק על מה שנהגו לפנים משורת הדין, ומיהו מן הדין הם פטורים כדאמרן. וזהאפשר מ"ש דהע"ה מזמור נ"ה מקול אויב מפני עקת רשע וכו' ואימות מות וכו' אני אל אלהים אקרא וה' יושיעני ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי, הכונה דהיה הצרה גדולה יותר מגלות שנחשב לשכור וגם בצרה גדולה שמעביר על דעת קונו, ועם כל זה אני אל אלהים אקרא מדת הדין כי אנוס אני מרוב הצרה ופטו' מתפל' ועם כל זה אני מתפלל ובכח זה אתפלל גם למדת הדין, אמנם וה' יושיעני רחום בדין כי וה' הוא ובית דינו כמשאז"ל ולא תימא שעתה נתחזקתי להתפלל דוקא אין זה כי בכל צרותי ערב ובקר וצהרים אני מתפלל ויען כי אני פטור מהכל ועושה לפנים מש"ה וישמע קולי. והנהבמצרים עדיין לא נצטוו בתורה ומצות ובכלל הוא שאין מצווים בתפלה. ועוד שהם שכורים בגלות והם פטורים מתפלה אפי' אחר שיהי' מצווים וז"ש ונצעק אל ה"א וישמע קולנו דייקא שאין אנו מצווים להתפלל וגם וירא את עניינו שאנו עניים ואת לחצנו בגלות מר וקשה וא"כ אנו פטורים שאנו אנוסים ושכורים ועם כל זה אנו צועקים הגם ששכור פטור מתפלה ולכן וישמע קולנו.