במתי מעט כמ"ש בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה וכו'. אפשר לפרש במה שאמרו רז"ל דהשכינה השלימה מנין השבעים למאן דאמר, והנה מצרימה גימט' שכינה וז"ש בשבעים נפש ירדו אבותיך וכי תימא אינם ע' וחסר א' לז"א מצרימה גימטריא שכינה כביכול היא השלימה החשבון. א"נשיעקב והשבטים היו סוברים שצריך להיות ת"ל שנה במצרים והגם כי יש דרשות ורמזים שידעו יעקב אע"ה ויוסף הצדיק ע"ה שינכה מן הגלות ובעניותנו כתבנו כמה רמזים בקונטריסנו כטעם לצ"ד האמור, עם כל זה הדרשא תדרש לכל צד כנודע ובפרט שאמרו רז"ל דמשה רבינו טען שלא נשלם הגלות כמשז"ל אמנם ה' ברחמיו הרבה אותם מאד מאד וע"י הרבוי יצאו כמשז"ל ואפשר שזה רמז בע' נפ"ש גי' ת"ל ירדו אבותיך מצרימה שדעתם היה להשלים ת"ל שנה והראיה משה רבינו שכך סבר וזה רמז בר"ת בע' נפש ירדו אבותיך שהוא ר"ת נביא רמז למשה רבינו ע"ה והלך יעקב אע"ה כפרה הנמשכת אחר ולדה שיוסף היה במצרים כמו שארז"ל וזה רמז ס"ת בשבעים נפש ירדו אבותיך ס"ת משוך, ועכ"ז ועתה שמך ה"א כככבי השמים לרוב רמז דע"י ריבויים יצאו ברד"ו שנה וכל הטובה הזו בשביל השכינה שהיא עמך וזה רמז לרוב גימט' רחל רמז לשכינת עזנו.

ואומרושמך ה"א כככבי השמים לרוב הגם שנודע מנינם עתה אפשר במה שפירשו כת הקודמים מ"ש פ"ב דיומא כתיב והיה מספר וכתיב אשר לא ימד ולא יספר כאן בעושים רצש"מ כאן כשאינם עושים רצש"מ ויש לחקור דאמרינן פ"ב דקדושין האומר לאשה התקדשי לי ע"מ שאני צדיק גמור והוא רשע מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו אלמא בהרהור תשובה נעשה צדיק וא"כ אם ישראל לא היו עושים רצונו של מקום וכמו רגע הרהרו תשובה בלבם ונעשו כלם צדיקים גמורים ועושים רצונו של מקום איך כרגע אחד יתקיים אשר לא ימד ולא יספר, וניחא להו דכשאינם עושים רצונו של מקום כל א' נחשב אחד פשוט, אך כשעושים רצונו של מקום כל א' נחשב להרבה אנשים כמו שאמרו גבי יאיר בן מנשה שהיה שקול כרובה של סנהדרין וכיוצא ולפי חשיבותם קרי בהו לא ימד ולא יספר עד כאן דבריהם ז"ל, ולצד זה אמר ועתה שמך ה"א כככבי השמים לרוב שמך מלשון שומא כמו שדרשו רז"ל על פסוק ושם דרך אראנו בישע אלהים וזה שהקב"ה מחשיב אתכם לסך עצום אשר לא ימד כככבי השמים לרוב מצד גדולת נשמתכם ועליונותה המופלא ודוק.