הללו יה הללו עבדי ה' וכו'. אפשר לרמוז במה שאמרו בתנחומא פ' עקב לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם וכו' לא ממה שאתם מרובים מכל האומות ולא ממה שאתם עושים מצות יותר מהם שהאומות עושים מצות שלא נצטוו יותר מכם והם מגדילים שמי יותר מכם שנאמר כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים וכו' כי אתם המעט אלא בזכות שאתם ממעטין עצמכם לפני לפיכך אני אוהב אתכם עכ"ל למדנו דאין חשוב לפניו ית' אלא הענוה ולפיכך חשק בישראל דוקא ולא משום שמירת המצות ולא משום שמגדילים שמו ית' כי גם הגוים עושין זה אלא מפני הענוה אוהב את ישראל, וזה רמז הללו עבדי ה' בגמטרי' הענוים עם שני כוללים א' יתר כנגד השכינה שזוכה להיות מרכבה העניו וזה רמז כי הם עבדי ה' ואז הללו את שם ה' שם רומז לשכינה שהם מרכבה אליה בהיותם ענוים יהי שם ה' מבורך וכו' והעיקר הוא הענוה ולא חשק מפני שמגדילים שמו שגם האומות מגדילים שמו יותר כי ממזרח שמש עד מבואו וכו' אלא שבחר בישראל מפני שהם ענוים, ובמקום שאתה מוצא גדולתו אתה מוצא ענותנותו המשפילי לראות וכו' מענותנותו כמו שפירשו המפרשים, וכיון שהענוים חביבים לפניו לזה מקים מעפר דל מאשפות ירים אביון, וזה טעם שזכתה לאה לינשא ליעקב אף דמושיבי עקרת רחל עם כל זה אם הבנים שמחה לאה והטעם שבהיותה ענותנית ויריאה שמא תנשא לעשו היתה בוכה תמיד כמ"ש ועיני לאה רכות מרוב בכיתה, וכל זה מחמת ענותנותה שלא היתה סומכת על זכותה ולכך זכתה להיות אם הבנים שמחה הללויה שברוב גדולתו אל ארץ הביט מי שהוא עניו הוא חלקו ודוק היטב.