Geulat Olam on Pesach Haggadah, Magid, We Were Slaves in Egypt
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה וכו'. אפשר במשז"ל דשר של מצרים היה קיים עד קריעת ים סוף שהרגו בים ואמרו רז"ל והנה מצרים נוסע אחריהם שר של מצרים וז"ש עבדים היינו לפרעה בצירוף מצרים שהוא השר ויוציאנו ביד חזקה לפרעה ובזרוע נטויה לשר שהיה רואה שעתיד ללקות אך לא לקה עד הים וזהו זרוע נטויה ועדיין לא עשתה את שלה.
ואפי' כלנו חכמים כלנו נבונים וכו'. אפשר לפי מ"ש בעניותנו בדרושים דטעם סיפור י"מ הלילה הזו כי בכל שנה הקב"ה מפריד נפשו' ישראל אשר ירדו לשערים מסט"א ומוציאן לגמרי ומביאן לקדושה כמ"ש מז"ה חס"ל ונביא דבריו לקמן בפסקת אראב"ע הרי אני כבן ע' שנה עש"ב ולכן עתה שאנחנו בני חורין מהסט"א נותנין את השבח של יציאת מצרים שהוציא נפשנו ממסגר אסיר, א"כ לפ"ז אם הם חכמים ונבונים ויודעי התורה ובודאי שהשבח הוא שמקיימים הכל והאנשים האלה שלמי' מעיקרא לא הלכו נפשות' כלל בסט"א רק אינהו משפירי שפירי לשכון כבוד במתיבתי דרקיע אל מקום הקדש, ונאמר שלא עליהם תהיה מצות סיפור י"מ לז"א ואפי' כלנו חכמים וכו' מצוה עלינו לספר בי"מ כי מצוה זו רבו טעמיה ותרבנה סרעפותי' וענפיה ארזי אל ואם פרט א' לא שייך בהם, האיכא כמה טעמים אחרים, ולכי תידוק גם טעם זה יכון מאוד לספר בי"מ כי כל ישראל הם אחדות אחד וכמה שמחה מגעת לגדולי ישראל שהמון העם יהיו מתוקנים ודוק. ורז"לאמרו במדרש הביאו הרשב"ץ אתם מכרתם יוסף לעבד חייכם בכל שנה תקראו עבדים היינו לפרעה במצרים וצריך ביאור דהול"ל חייכם שתהיו עבדים במצרים, ואפשר ונקדים מאמרם ז"ל וישנאו אותו רשב"ל פתח משום ראב"ע לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם וכתיב בתריה הפך ים ליבשה למה וישנאו אותו כדי שיקרע הים לפניהם והוא תמוה, ודרך המפרשים עם שהענין מיושב הטב כמו דרך הרב הגדול פרשת דרכים דיוסף היה סובר דיש להם דין ב"נ להחמיר והשבטים ס"ל דדינם כדין ישראל גמור וקשיא ליה אמאי וישנאו אותו אטו מ"ד מילתא דאורייתא לקי ותו דיוסף היה מחמיר ותירץ כדי שיקרע וכו' שאם היו תופסים להחמיר כב"נ היה מקום למקטרג דעע"ז במצרים ואם שוגגים חייבים כב"נ ואם אנוסים חייבים כישראל והם אם היו תופסים להחמיר כב"נ וישראל היו נלכדים אבל משו"ה שנאוהו דלדידי' לא היה הים נקרע לישראל, ולדעתם שדין ישראל גמור היו עע"ז בשוגג ופטורים כדין ישראל זהו תורף דברי הרב ז"ל ועם כי דבריו מתוקים אינו נח לי שהשבטים מטעם זה שנאוהו וידעו שיעבדו ישראל ע"ז עד קי"ס, הגם שרז"ל אמרו שידעו מירבעם, אין בנו כח לומר מה שלא נמצא ברז"ל ובפרט ידיעה פרטית כזו ועוד יש להשיב ואין להאריך, ובעניותנו נימא בה מילתא ובסגנון שנאמר אפשר לישב דרך הרב הנזכר ודרכים אחרים, ונקדים מה שפירש רבינו מהר"ם אלשיך במאמרם ז"ל לא היה דוד ראוי לאותו מעשה וכו' דהכונה כי מצינו בפ' עשרה יוחסין דקאמר אי לאו דמכרזי ברקיעא הזהרו בר"מ ותורתו הוינא משוי לדמך תרי מעי וכו' ונמצא דמי שהוא אדם גדול בתורה ומצות ה' עושה דלא יתגרו בו להחטיאו ומכרזי ברקיעא וז"ש לא היה דוד ראוי לאותו מעשה דלפי מדרגתו הי"ל להכריז שלא יתגרו בו הסט"א זהו תורף דבריו, גם מצינו בנדרים דף יוד חסידים הראשונים היו מתאוים להקריב חטאת לפי שאין הקב"ה מביא תקלה ע"י הצדיקים ומקשים דהרי כתבו התוס' בכמה דוכתי דה"ד במידי דאכילה ותי' הרב בני חיי דהא דכתבו התוס' היינו בדורות אחרונים אבל מקודם החסידים אין הקב"ה מביא ע"י תקלה בשום דבר דייקא נמי דקאמר התם חסידים הראשונים ע"ש בס' בני חיי באורך, וכפ"ז יש לחקור דשבטי יה שלא חטאו כלל וכמשז"ל דלא היה בידם אלא חטא יוסף לבד והיו קדושי עליון א"כ אמאי באת תקלה זו על ידם לשנוא ליוסף ולמוכרו, והתירוץ לזה דבמצרים נפלו ני' קרי של אדה"ר ויעקב אע"ה בא לתקן עון ג"ע דאדה"ר ויוסף הצדיק הי"ל נפש מאדה"ר ולכן היה מוכרח דיוסף הצדיק ילך למצרים ויבא לידי נסיון וימכר לעבד ואח"ך ימלוך ויהיה זה הכנה לישראל לברר ניצוצי הקדושה ע"י חומר ולבנים וקושי השעבוד ויכניע הוא ערות הארץ וישלוט במצרים ועד אחרן שיקרע הים בזכותו כמ"ש הים ראה וינוס ואמרו ז"ל ארונו של יוסף ראה דכתיב וינס ויצא החוצה כי מה שנמכר יוסף לעבד בזה כיפר העבדות ונתבטל חצי הגלות ויצאנו ברד"ו שנה כמו שנתבאר באורך בספרי הקטן פני דוד בפסקת היא שעמדה לאבותינו מיסוד רז"ל והמפרשים ומה שהקב"ה הכה עשר מכות למצרים היינו על שעבדו בישראל שכבר כיפר יוסף ועי"ז זכו ישראל לקי"ס אף שהמרו על ים סוף כדי שלא יהא חילול ה' כמו שמפורש שם, וע"י שיוסף עמד בנסיון הכניע לסט"א ובזכותו גדרו ישראל עצמן בעריות כמשז"ל ויקרא רבה פ' ל"ב ועל ידי שהרחיקו עצמן מן הזנות נגאלו כמשז"ל במדבר רבה פ' ג', באופן שענין יוסף היה נצרך מכמה אנפי ומשו"ה הונחו השבטים בבחירתם ולא נשמרו מן השמים כחסידים הראשונים שלא באת תקלה על ידיהם כלל בשום חטא וכר"מ דמכרזי עליה ברקיעא כאמור. ומתוךהדברים אפשר לפרש מה שאמר יוסף לאחיו ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם רב כי יוסף היה נפש מאדה"ר ומשום הכי עשה לו יעקב אע"ה כתנת פסים ככה"ג שהיה בחינת אדם הראשון והשבטים חשבו דיוסף מצד הקליפה ולכן טבלו הכתנת בדם כלומר שהוא מסט"א דם ולא אדם כמ"ש הרב קרבן שבת וז"ש אתם שכלכם צדיקים ואין תקלה באת על ידיכם עכ"ז חשבתם עלי רעה שאני מסט"א דם ולא אדם, ואיך יתכן שבאתם לידי כך, אלא אלהים חשב"ה דייקא כמש"ה חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח דבמחשבה אתבריר כלא ולהיותי בחינת אדה"ר הוכרחתי לימכר לעבד ובאתי לידי נסיון להכניע הסט"א וכל זה הכנה להוציא ני' אדה"ר להחיות עם ר"ב כמ"ש גורי האר"י זצ"ל דביררו ר"ב ניצוצות וז"ש להחיות עם ר"ב. ועלפי זה אפשר לפרש מ"ש יוסף הצדיק ע"ה פקד יפקוד אלהים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם כלומר פקוד גימטריא ק"ץ יחסר משני הגלות כמ"ש ז"ל ורמז להם כי בעבורו שנמכר לעבד נתכפר להם ק"ץ וא"כ ראוי לכם והעליתם את עצמותי מאחר שאני גורם גאולתכם ולכן תעלו עצמותי מזה רמז למשה רבינו שיקחם שנקרא זה משה האיש וכמ"ש במנחות יבא זה ויקבל זאת וכו' ורמז שמשה רבינו ע"ה לא יגמור אלא ישראל כמ"ש ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל וז"ש מזה אתכם שממשה רבינו ע"ה הנקרא זה תעלום אתכם ורמז הכל ברוח הקדש. נחזורלמאמרינו רשב"ל פתח משום ראב"ע לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם לכו ותקחו עצה כמ"ש הרשב"א הלוי בס' שרש ישי דכל מקום שאומר הליכה הוא לשון עצה וכמשז"ל וילך איש שהלך בעצת בתו, וז"ש לכו התיעצו וראו להתבונן מפעלות אלהים נורא עלילה שכביכול מסבב הסיבות וכמ"ש בילקוט על פ' יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עלילותיו לא כענין שנאמר ושם לה עלילות דברים אלא מה הן עלילותיו של הקב"ה רחום וחנון ופירש הרב ברכת שמואל שהקב"ה מפליא לעשות כמה ענינים נמשכים מזה לזה והכל לרחם על ישראל ע"ש באורך וז"ש נורא עלילה על בני אדם שהוא עושה כמה המצאות לרחם מה כתיב בתריה הפך ים ליבשה שע"י שיוסף הצדיק נמכר לעבד ונמשך מזה נסיונו' עם אשת פוטיפר וניצול ומלך וכל זה סיבה לברר ני' אדה"ר ולהוציא ישראל ממצרים ושיקרע הים כמבואר ממ"ש לעיל, והשתא מפרש למה וישנאו אותו כלומר מאחר שהשבטים קדושים איך באת תקלה על ידם ששנאוהו ומכרוהו והלא הקב"ה רגלי חסידיו ישמור אלא הונחו בבחירתם ושנאוהו ומכרוהו כדי שיצאו ממצרים ועד אחרן ליקרע הים לפניהם שנשתלשו הדברים עד קי"ס. ובדרךהזה יש לקיים דרך הרב פרשת דרכים ז"ל בסגנון זה למה וישנאו אותו למה הונחו בבחירתם ולא שמרם הקב"ה כיון שהיו קדושים לז"א כדי שיקרע הים שע"י ששנאוהו שס"ל שהיה להם דין ישראל ולא רצו לקבל סברת יוסף הצדיק ע"ה דהיה מחמיר וחרה אפם עד שמכרוהו. בזה נקרע הים דמה שעע"ז היה בשוגג וישראל פטורים ולא היה מקום קטרוג כמו שפירש הרב פרשת דרכים, ובזה אפשר לפרש מאמרם הים ראה וינוס ארונו של יוסף וכפי דרך הרב פרשת דרכים ז"ל לכאורה הוא סותר מאמר הנז', אמנם אפשר לישבו עם מ"ש בעניותנו בדרושים דגם יוסף הצדיק ע"ה כשראה דבג' לקה נתן דעתו דהעיקר כסברת אחיו דיש להם דין ישראל לקולא ולחומרא. ועתה דשר של ים ראה ארונו של יוסף דהוא עצמו חזר בו והודה לאחיו דיש להם דין ישראל א"כ ישראל שעע"ז בשוגג פטורים ונקרע הים ומי גרם הם ששנאוהו והיה מה שהיה ועי"ז חזר מסברתו. אמורמעתה זה כוונת מאמרינו דאתאן עליה אתם מכרתם יוסף לעבד חייכם בכל שנה תקראו עבדים היינו לפרעה דהכי פירושו אתם מכרתם יוסף לעבד ולבכם מהסס מדוע לא נשמרתם שלא תבואו לידי חטא כי צדיקים אתם, אמנם הן הנה מפלאות תמים דעים שמכירת יוסף לעבד במצרים היה תקון גדול לשעה ולדורות ועל ידו היה מציאות גאולה כמש"ל וז"ש חייכם בכל שנה תקראו עבדים כי ע"י יוסף נמחל חצי עבדות ושלט בסט"א ערות מצרים וגם אתם שלטתם בו והמצריים הם עבדכם כמ"ש בזהר הקדוש ובזה היה באפשרות לצאת ממצרים ותקראו עבדים היינו ודוק היטב.