מתחילה עע"ז היו אבותינו ועכשיו קרבנו וכו'. יש להבין תיבת ועכשיו דהרי כמה אלפים שנה שקבלנו התורה ובכל שנה שנות דור ודור קורין ומקרין ועכשיו קרבנו ולא יצדק תיבת ועכשיו לכל קורא, ואפשר דרמז הקדמת מז"ה חס"ל זלה"ה והבאתיה לעיל בפסקת אמר ר' אלעזר בן עזריה, דבכל שנה ושנה הקב"ה ברחמיו ל' יום קודם הפסח מפריש נפשות ישראל משערי סט"א בכל לילה ולילה חלק אחד עד שבליל פסח יצאו כל צבאות ה' מהסט"א ובאו לקדושה בני חורין עכ"ד ולצד זה נקט ועכשיו קרבנו המקום דגם עתה בשנה זו ובכל שנה שאנו קורין ההגדה קרבנו המקום והוציאנו מהסט"א והרי אנו בני חורין ועומדים בקדושה ונמצא שפיר ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו.

בעבר הנהר ישבו אבותיכם וכו'. אני בעניי בקונטריס שמחת הרגל דף מ"ז ע"ב כתבתי שישבו רחוק מהאורות כלו' בקליפות וכו', ואחר זמן ראיתי מ"ש בזהר הקדוש שפירש פ' אמור בעבר הנהר ישבו אבותיכם שהנשמות מבינה נהר דלא פסיק וכו', וציערתי בעצמי, אך כשבא לידי פי' ההגדה כ"י מהרשב"א הלוי זלה"ה, ראיתי שהביא דברי הזהר הקדוש והקשה דהכתיב אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר וצ"ע עכ"ל ובגליון כתוב וז"ל ואני שמעתי מי שפירש דיבור בעבר הנהר הכתוב בפרשה פעמים מלשון הלא המה בעבר הירדן, מעבר לנהרי כוש, דר"ל הצד השני מנהר שכנגד הצד הראשון וידוע כי יש י"ס דסט"א כנגד י"ס דקדושה א"כ מעבר הנהר ר"ל מאותו הצד השני אשר כנגד הצד הראשון של הנהר הידוע הוא בינה היינו הספירה דסט"א המכוונת כנגד בינה ונשמות של אבותיו של אברהם מאותו הצד דסט"א היו והקב"ה לקח נשמתו של אברהם אבינו ע"ה משם לצד בינה ובזה יתוקן הכל עכ"ל. והנהאגב רהטאי ראתה עיני להרב הגדול הוד והדר כמהר"י הכהן נר"ו בספרו דמשובח והמפואר שבח פסח בפסקא זו מה שישב ודרש וכבר יתוש קדמו וכיונתי בקצת דבריו אשר דיבר בקדשו בפסקא הלזו בקונטריסי הקטן שמחת הרגל בשגם יש הפרש גדול בין מילי דצעיר אני הדל לדבריו של גדול הנאמר כי השבח השביח, ואני אמרתי בחפזי דמה שתמה הרב נר"ו דף כ"ג ע"ד על רבינו מהר"י רוזאניס בפרשת דרכים דף י"ח במה שתמה על הרא"ם דאשתמיט מיניה דדברי הרא"ם הם גמרא ערוכה בקידושין דף י"ח דמהתם מוכח דאף דלא הוי זרע מ"מ יורש הוא ע"ש באורך. מטיבותיה דמר אמינא דהרב פרשת דרכים שם הזכיר סוגית קידושין הנז', אך מה שהקשה על הרא"ם הוא דכתיב פ' לך לך ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי וכו' את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני, והיינו מאי דקשיא ליה דמקרא מלא לזרעך וכו' את הקיני וכו' ואיך קאמר הרא"ם דה' נתנם שיתנם לבני לוט ועשו והרי רחמנא אמר לזרעך נתתי את הקיני ולא מקרו בני לוט ועשו זרע ומאחר דכתיב הכי אין לומר כמ"ש הרא"ם וכל קפידת הרב פרשת דרכים על הרא"ם דלא הי"ל לומר כך מאחר דכתיב לזרעך וכו' את הקיני וכו' ולא נעלם מהרב סוגית קדושין והוא הזכירה שם ובמקומות אחרים דגוי יורש וכתיב בעשו לשון ירושה ומוכרח לו' דכונתו ית' שאמר לזרעך וכו' את הקיני וכו' על ישראל אלא שלא זכו בתחי' וכמו שהאריך הרב שם ודוק כי קצרתי.