שיכול:

דברים בטלים וישן עמה:

ז':

בי כלום שלא תבואי לידי:

עם אשה:

נאמר לא תקרבו ונאמר לא תקרב:

שלא:

חמורה:

מצות חמורות סוגה:

אלו מצות קלות הרכות כשושנים:

הן מביאין:

שפקד על הגדה:

בנדרים:

נשי ישראל:

והיו:

שנאמר ואתפוש שאין אומר ואתפוש אלא במה שאחד רוצה ליטלו מידו:

אחייבה מיתה אלא אקרע את כתובתה ואפטרנה מאדוני לשלום:

אשברם ואחזירם למוטב והסכימה דעתו לדעת המקום שנאמר (דברים י) אשר שברת יישר כחך ששברת:

מפני שנסתכל בהם וראת שפרח כתב מעליהם:

אמר היאך אני נותן לבני ישראל את הלוחות שאין בהם ממש אלא אאחז בהם ואשברם לעיניהם שנאמר ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם שלא יאמרו ישראל היכן הלוחות אשר הורדת אין הדברים אלא בדאי:

(שם לד) לכל האתת והמופתים אשר שלחו ה':

שנאמר והטוב בעיניך עשיתי הטוב שגנו ספר רפואות:

שנא' וכתת נחש הנחשת וגו׳ כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו:

והסכימה דעתו לדעת המקום:

והוא:

והסכימה דעתו לדעת המקום:

וסר מרע:

שהיתה מכתו תמה:

ושמתיך כחותם וגו' מה עשה איוב סייג לדבריו:

מהרהר:

שלמטה אלא כגבור שלמעלה שנאמר(משלי כ״א:כ״ב) עיר גבורים עלה חכם וגו':

שלמטה אלא כאריה שלמעלה שנאמר (יחקאל א) ופני אריה וגו':

שמא תאמר בוטח:

או:

ונאמר:

המינים:

וגו':

לכך עמדו חכמים ועשו סייג לדבריהם:

ויוצא בה: