בירושלים:

תושב:

דנין בה בן:

נחלט:

בתים אבל לוקחין בה שכר:

ולוקחין:

והיה בנימין הצדיק מצטער עליה שנאמר (שם לג) חופף עליו כל היום לפיכך:

יהודה באותה:

שידעו שבית:

תחום שבין:

הפרישו דושנה:

שנא׳ (במדבר י׳:ל״ב) והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה׳ עמנו והטבנו לך וכשנבנה בהמ״ק עמדו ופינו:

ומנין הם מתפרנסים מן הצדקה אמרו כשיגלה:

שנאמר (במדבר י׳:כ״ט-ל׳) כי ה׳ דבר טוב על ישראל וגו׳. ר״ש אומר בני אדם גדולים היו ובעלי בתים ובעלי שדות וכרמים היו ובשביל מלאכתו של מלך מלכי המלכים הקב״ה הניחו הכל והלכו משם שנא':

וגו':

במלאכתו:

היה:

הלכו חסידים אצל חסיד:

טומאה:

ולא אירע נותר מעולם:

נכנסים:

שאפילו כל ישראל: