שאלה באחד שהי' לו יין בערך ששים הין ושפך לתוכו יי"ש שקורין אריק לחזק חורפייהו ואיכא ביין ס' לבטלו מה דינו לפסח. תשובה. מה שהי' לו פשוט שזה תלוי בדין זוז"ג יש לחלק דכל זוז"ג הוי דבכל חד לבדו אינו ניכר כלל החימוץ רק בצירוף תרווייהו לכך הוי זוז"ג אבל בנדון הזה היין הוי בו חריפות ונרגש בפ"ע ג"כ רק ע"י כח היי"ש מוסיף בו חוזק יותר בזה הוי רק כגרמא בעלמא ואינו כדין שאר זוז"ג ומותר אף בפסח ובר מן דין אף אם לא הי' בו כח רק בתרוייהו נראה דדין זוז"ג הוי רק אם אין בדבר הזה סמ"ך לא נגד זה ולא כנגד זה אבל בנדון הזה כיון שכותב רו"מ שהיה בו סמך כנגד האריק א"כ כל שיש בו ס' הוי כמאן דליתא והוי כלא נתערב בו חמץ כלל רק כאלו נתחמץ ממילא ומותר אף בפסח וגם מה דקיי"ל היתר בהיתר אינו בטל לא שייך כאן כיון דשפכו לתוכו אריק מוכח בלי אריק לא הוי לי' כח יין וא"כ אינו ראוי לקידוש רק ע"י האריק נעשה ראוי לקידוש א"כ גם כל השנה הוי כאיסור בהיתר ובטל לי' ממילא גם בפסח מותר כיון שכבר נתבטל לכך מכל הלין טעמי הנני מסכים עמו להיתרו אף בפסח ואף לכתחלה מותר לערב כן כיון דנצרך לו לקידוש. דברי שלמה קלוגר: