Text

HaEmunot veHaDeot, [Treatise X] Moral Conduct; Thought and Belief

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

השנים עשר שער העבודה. ימצאו אנשים רבים שאומרים, כי הטוב במה שיתעסק בו ‏האדם בעולם הזה, עבודת אלהיו בלבד והוא שיצום ביום, ויקום בלילה לשבח ולהודות, ויניח כל ‏עסקי העולם כלם, כי אלהיו ימלא לו ספוקו ממזון ורפואה ושאר צרכיו. והנה אנחנו מוצאים בעבודה ‏תענוג גדול כמו שאמר (תהלים קמ"ז א') כי נעים נאוה תהלה, וששון ושמחה, כמו שאמר (שם ק' ב') ‏עבדו את יי' בשמחה. ומצפון אצל הבורא לעת הגמול, כמו שאמר (מלאכי ג' י"ז) וחמלתי עליהם ‏כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. אלה (ירחמך האלהים) כל מה שספרו בעבודת בוראנו אמת ‏וברור, וכל המדות לא יגיעוהו, כמ"ש (תהלים קמ"ה ג') גדול יי' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר, אך ‏מקום טעותם הוא ההתבודדות בה לבדה, ואמרם כי לא יתעסק האדם בזולתה. ואם לא יתעסק ‏במזון לא יתקיים הגוף, ואם לא יתעסק בפריה, לא תהיה העבודה כל עיקר. כי אם היו מסכימים על ‏זה אנשי דור מן הדורות כלם, וימותו אחר כן, היתה העבודה מתה עמהם; אבל העבודה לאבות ‏ולבנים ולבני בנים, כמ"ש (דברים ו' ב') למען תירא את יי' אלהיך לשמור את כל חקותיו ומצותיו ‏אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך. ואחר כן נגלה להם מה שנעלם מהם, כי העבודה היא בכל המצות ‏השכליות והשמעיות, כמ"ש (דברים י' י"ב) ועתה ישראל מה יי' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את יי' ‏אלהיך לשמור את מצות יי'. ואי זה דבר יקיים המתבודד ממצות המדות והשקלים כמ"ש (ויקרא י"ט ‏ל"ו) מאזני צדק אבני צדק וגו'? ואי זה דבר יקיים ממצות הדינין באמת ובמשפט, כאמרו לא תטה ‏משפט לא תכיר פנים (דברים ט"ז י"ט)? ואי זה דבר יקיים באסור והתר כאכילת הבשר והדומה ‏לזה, כאמרו (דברים ט"ז מ"ז) להבדיל בין הטמא ובין הטהור, ועוד להורות ביום הטמא וביום הטהור (דברים ‏י"ד נ"ו)? וכן בענין הזריעה והמעשר והצדקות והדומה להם. ואם תאמר ילמד כל זה ויורה בו ‏לאנשים אחרים ויעשוהו אם כן הם הם העובדים לא הוא, כי בהם נשלמה עבודת הבורא לא בו. אבל ‏מה שזכרו מהבטחון על הבורא בתקון הגוף ותקון המזון, הוא כמו שאמרו, אך נשאר להם דבר; ‏והוא ששמו ית' שם לכל דבר סבה ומנהג צריך שיבוקש מהפנים ההם. ואם הם אומרים אמת ‏שהבטחון כולל, יבטחו עליו בשער העבודה גם כן, שיגיעם אל גמולו בלא עבודה; ואם לא יכשר זה, ‏מפני ששם העבודה סבה לגמול, לא יהיה אפשר מבלי הקנין והנשואין וההשגחות, אשר שמם סבה ‏לתקון בני אדם. אלא שפעמים עושה הבורא קצת מאלה על דרך האות והמופת בלא עסק אדם; אבל ‏ישימהו מנהג שישנה הטבע אשר הטביע:‏

Saadia For All: A Creative Commons Translation of the Introduction to Emunot Vdeot by Zachary Kleiman

There are many people who say that it is good that a person busy himself in this world with divine service alone, fasting by day, arising at night to praise and thank, and he should leave behind all worldly affairs, for the Lord will fulfill his needs for nourishment, healing, and his other needs. Behold, we find great pleasure in divine service as it is said, “… it is pleasant to sing praise (to our Lord),” and joy and happiness like it is said, “serve G-d with happiness.” And (divine service is) stored with the Creator for future reward, like it is said, “And I will be compassionate to them like a man is compassionate toward his son who serves him.” These, may the Lord have compassion on you, all that they told you about the service of our Creator are true and clear, and all the characteristics will not reach Him (will not sufficiently describe Him), as it is said, “great is G-d and very praiseworthy and His greatness cannot be fathomed.” However, the place of their error is the isolation in it (divine service) exclusively, and their saying that a person should not occupy himself in anything else. If one does not occupy himself with nourishment, his body will not persist; and if he will not engage in fertility, there will be no divine service at all, for if everyone from some generation would agree to this and they all died, divine service would die with them. Rather, divine service is for the parents and children and grandchildren, like it is said, “that you may fear G-d your Lord, to keep all his statutes and his commandments, which I command you, and your son, and your son’s son, all the days of your life….”