[דף פה ע"ב] א"ל רב פפא לאביי וסבר ר"ש חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא פי' דכיון דהוא מתיר בהנאה את הטרפה משום דשחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה דאי ס"ד מדרבנן מאי טעמא משום דגזרי' דלמא אתי למשרא קדשים בחוץ אי הכי אפי' טרפה תתסר בהנאה דהא קדשים בחוץ אפי' טרפה מתסרי בהנאה א"ל והא תנן בניחותא ר"ש אומר חולין שנשחטו בעזרה ישרפו וכן היה שנשחטה בעזרה אי אמרת בשלמא דאורייתא היינו דגזרי' חיה אטו בהמה לשרופה דכיון דבין חיה ובין בהמה אסירי מדאורייתא בהנאה כדאמרי' התם במס' קדושין ממדרש ושחטו ושחט אותו ובבהמה גזרו עליה לשריפה גזירה משום קדשים בחוץ הלכך חיה נמי בשריפה שכשם ששוותה לבהמה באיסור הנאה מן התורה שוותה לה שתהא בשריפה שלא תחלוק אלא א"א שהאיסור עצמו דרבנן היכי גזרינן היה אטו בהמה והא גזירה לגזירה היא כך פירשה ה"ר שלמה ז"ל במס' קדושין ויש לפרש בהא דאמר רב פפא לאביי וסבר ר"ש חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא לאו אברייתא דהשוחט את הטרפה קאי אלא אמתני' דתנן חולין בפנים ר' מאיר מחייב וחכמים פוטרים ודבריו של ר"ש נשנו בכסוי הדם בלשון חכמים ואי לאו דחולין בעזרה דאורייתא לא אתי איסורא דרבנן ודחי כסוי הדם דאורייתא:

[דף פו ע"א] והא דאמרי' לר"מ סמוך מיעוטא לחזקה ואתרע לה רובא דס"ד רובא וחזקה רובא עדיף וכי סמכת לה מיעוטא הדר הוה ליה רובא מיעוטא דמיעוטא ולמיעוטא דמיעוטא לא חייש ר"מ: