[דף קיד ע"ב] וביום הכפורים מותר בקניבת ירק התלוש מן הקרקע מן המנחה ולמעלה מפני עגמת נפש שלא יהא טורח במוצאי היום בקניבה ותהא נפשו עגומה עליו וכן מפצעין באגוזים ומפררין ברמונים ודוקא מן המנחה ולמעלה שמאחר שהוא קרוב לעת האוכל דומה למי שיש לו פת בסלו ולא אתי למיכל מינייהו אבל קודם המנחה אסור גזרינן דלמא אתי למיכל מינייהו וה"ר שלמה פירש בזה שאמרו משום עגמת גפש ענין אחר ולא ישר בעיני:

ויוה"כ שחל להיות בשבת איכא דתני איסור בקניבת ירק ואיכא דתני מותר ומדאשכחן ליה לר' יוחנן דלא חש לה לההיא דתניא אסור ולא חשש אלא לפרש המקראות שכתוב שבתון שבות וכתיב כל מלאכה לא תעשו לומר לעבור בעשה ולא תעשה ולתרץ הברייתא לא חש אלמא ליתא ולא סמכינן עלה והרי"ף ז"ל לא כתב מכל זה כלום לפי שלא רצה לפרסם היתר בדבר זה משום עמי הארץ והרבה יש כיוצא בזה מן הדברים שהשמיט מלכתוב: