Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon Sheilta 164
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מ"ד אחרי ה' ילכו גו' מימרא זו מרגלא בפומא דרבינו וקבעה בד' מקומו' שאי' ג' ול"ד וצ"ג ורבעה כאן. וע' מש"כ בשאי' ג' אות ב' בס"ד ובפתח העמק אות ח'. ומש"כ עוד שאילת' צ"ג אות ו':
ולהיות עמה ליום הדין. בגמ' אית' ולהיות עמה בעוה"ב. משמע דקשורה בו כל משך עולם הנשמות שהוא מתדין בגיהנם והוא עמה. אבל לפי לשון רבינו פירוש קשורה בו ככלב לאותה שעה של יום הדין. כמו בעוה"ז. היינו באותה שעה. ה"נ להיות עמה בשעת הדין ואפשר לפרש גם לשון הגמרא הכי. ופירש בעוה"ב היינו בדין של עוה"ב. וכיב"ז אי' בסנהדרין ד"צ עונה בה לעוה"ב ובספרי פ' שלח מקור ברייתא זו תניא עונה בה שעתיד ליתן חשבון ליום הדין של עוה"ב. ויש לדעת דיום הדין משמע גם יום המיתה שנידון על חיי עולם הנשמות. גם ביום הדין הגדול והנורא שעתיד להיות על חיי עולם התחי' ושני עולמות אלו מכונים בשם עוה"ב כמש"כ הרמב"ן בסוף שער הגמול ובבאורי עה"ס בפ' בהעלותך ובפרשה שלח הארכתי בזה בס"ד:
ועוד איפכא מיבעי ליה כו'. לפנינו בגמרא אי' ועוד היא תצוד מיבעי ליה. ופרש"י כיון דמסיפיה לרישא קדרשת ליה הכי מיבעי ליה למכתב וא"א נפש יקרה היא תצוד אותה כו'. ורבינו גריס דהא גופא קשה דאיפכא מיבעי למכתב. ולא לידרש מסיפא לרישא. ואע"ג דמצינו הרבה דרשי באגדה דמדריש מסיפא לרישא. מכ"מ כל שאפשר לפרושי מרישא לסיפא עדיף. ולא תקשה דרבא דריש ברכות ד' ס"ג א' קרא מרישא לסיפא ומסיפא לרישא. די"ל דהכא רבה מתקיף לה לפי נוס' רבינו. ותו דודאי אין כל המקראות שוים בישוב הדרשי דמסיפא לרישא:
כי רם ה' ושפל יראה אמ' רבא בזכות כו'. בגמ' ליתא יסוד המאמר על דרשה דהאי קרא. ולהסביר נוס' זו ע"ז המקרא נרא' דהבדל משמעות רם וגבוה הוא. דרם משמע שאין להשיגו מתחת. וגבוה משמעו שהוא ממטה למעלה ואפשר לאחוז באותו דבר למטה. ובזה מתפרש המקרא רם על כל גוים ה' על השמים כבודו מי כה' אלהינו המגביהי לשבת וגו'. דעובדי כוכבים אין הקב"ה שומע רנתם. והוא כמסולק כ"י מהם ורק שריהם המה מספרים כבודו. אבל אנחנו נאחזים בכבודו ית' והוא גבוה לשבת ומשפיל להשגיח עלינו מלמטה. וכמדומה שראיתי זה הפי'. והכי מתפרש כי רם ה' ושפל יראה. בעת שהקב"ה לא הי' שומע תפלת האדם עפ"י איזה סיבה ומכונה אז בשם רם. מכ"מ אם המתפלל הוא שפל יראה להפיק לו רצון. וכבר ביארנו בסי' קמ"ה אות כ"ד מליצת א"א ואנכי עפר ואפר ובמה הוצק חן בשפתותיו אלו שהשפיל עצמו לומר שאינו כדאי והגון שישמע תפלתו. ובזכות זה קבל שכר ע"ז.
דאלו שכבא כו'. כדאי' בפ' א"מ. וע' מש"כ שאילתא צ"ד שהי' שאילתא זו כתובה לפני הרמב"ן ושארי ראשונים בשלימות. וגם יש בה איזה חידוש מה שלא נמצא לפנינו שם ואנחנו הבאנוה שם ופירשנוה כיד ה' הטובה: