Hadar Zekenim on Torah, Deuteronomy
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלה הדברים. מדרש אתמול אמרת לנו לא איש דברים אנכי ועתה אמרת אלה הדברים. משל לסוחר מוכר ארגמן קרא לו המלך א"ל יש לך ארגמן א"ל לא. אמ' לו והלא שמעתי שאתה מוכר ארגמן א"ל המוכר לגבי דידך אין סחורתי חשובה לכך אמרתי לך אין לי ארגמן. כך אמר משה להקב"ה לא איש דברים אנכי אכן הוא בעל דברים כשמדבר לישראל לכך אמר אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל. אלה הדברים מה כתיב למעלה אלה המצות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה א"ר אלעזר מי מעמיד מצות של מעלה התוכחות של משה ועליך נאמר מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון. מוכיח אדם זה משה שהוכיח ישראל אחרי הקב"ה שישראל נקראו צאן אדם שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם. חן ימצא שנא' כי מצאת חן בעיני ואומר ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב עליו לא נאמר אלא עליהם כלומר על המוכיח ועל המתוכח משה הוכיח וישראל קבלו התוכחה זכו כולם לברכה וזאת הברכה ומברכך ברוך:
אלה הדברים. לפי שהם דברי תוכחות כולם. ודי זהב. הוכיחם על מעשה העגל שעשו מרוב זהב שהיה להם א"ר אבא מהו ודי זהב א"ל הקב"ה משה דייך שאתה מוכיח אל תוכיח יותר בני:
אחד עשר יום מחורב. כלומר אין מחורב עד קדש ברנע כי אם דרך י"א יום ואם היינו הולכים דרך הר שעיר הוא דרך ישר אבל אחרנו וסבבנו אותו כדכתי' ונסב את הר שעיר ימים רבים:
בעשתי עשר חדש בא' לחדש. כדאמרי' חדש שבט ל"ז יום קודם מיתתו שהרי בז' באדר מת משה רבינו:
יוסף ה' עליכם. משל למלך שהלך למדינת הים וצוה לאחד מסריסיו לשים עיניו על בנו ומסר לו יציאותיו. בא בנו לסריס שמינה עליו וא"ל תן לי יציאה נתן לו משלו לאחר שכלו המעות שאלו פעם שניה יציאה א"ל הסריס הזהר שלא תבזבז עוד כמו שבזבזת א"ל הנער והלא משל אבי המלך הן ומה לך לצמצם א"ל בני מה שנתתי לך משלי הוא ואינני חושש אם בזבזת כי מתנה נתתיו לך אבל מכאן ואילך אל תבזבז יותר כי משל אביך הוא. כך אמר משה יוסף ה' עליכם אמרו לו ישראל כבר ברכנו הקב"ה אין אנחנו צריכים עוד לברכתך אמ' להם משה אני מוסיף לכם משלי זאת הברכה:
ראה נתן ה'. שנתן לכם במה שהביאכם במקום נחש שרף ועקרב יכלת לראות שרוצה ליתן לכם את הארץ:
בגללכם. לפי שאתם מקטני אמנה כשאמרתי המן הסלע הזה נוציא לכם מים דמיתם שלא הייתי סבור שיצאו מים ומקרה היה והיה לי לפרש כי במצות הקב"ה יוציא לכם מים מהסלע ולפיכך כעס עלי הקב"ה וזהו בגללכם:
כאשר תעשינה הדבורים. כשאחת יוצאה אחרים כולם יוצאים כך יצא עמלק וכנען עמו כענין שנאמר וירד העמלקי והכנעני. ד"א כאשר תעשינה הדבורים. שעוקצין את האדם מכאן ומכאן ואין ממיתים אותו כך ויכום ויכתום הכה ופצוע אבל לא הרגום כדי שלא יגדילו פיהם עליהם ויתחלל שם שמים. תדע שהרי לא מנה הנופלים במלחמה כמו שעשה בשאר המלחמות. ולהרב"ש נראה שזהו וישמע הכנעני וכתיב וישב ממנו שבי אבל לא הרגו מהם ואח"ך נקמם הקב"ה כדכתיב וישמע ה' בקול ישראל ויתן את הכנעני:
ויקרא שם המקום חרמה. בחרמה היו ב' מלחמות: