לא תוסיפו על הדבר וכו' ולא תגרעו ממנו. שאם תוסיפו תגרעו דכל המוסיף גורע שאם תעשה חמשה גדילים הוספת אחד וגרעת ארבע שאינם כלום מאחר שלא עשית המצוה כמצותה. וכן ד' פרשיות שבתפילין וד' מינין שבלולב אבל אם ישבת בסוכה ח' ימים לא גרעת שהרי לא בא הח' עם הז' ומה שעשה עשוי:

ואתם הדבקים בה'. ובמצותיו אתם חיים: כי מי גוי גדול. אם שמרתם ועשיתם:

כי תוליד בנים. כי נתיאשו לומר כבר נתיישבנו בארץ ולא נפסידה עוד:

והשחתם. הנני מעמיד עליכם עדים שהם קיימים לעולם והם שמים וארץ:

כי אבד תאבדון. ולא יועיל לכם מה שהחזקתם בה:

בצר לך ומצאוך. וא"ת מפני מה הקפיד הקב"ה עלינו יותר משאר אומות. לפי שעשה לך מה שלא עשה לשאר אומות. כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך. כלומר שאל לדורות ראשונים אם נעשה כך לשום אומה שבעולם:

או הנסה אלהים. כל דבר זה תשאל:

ובמלחמה. מלחמת קריעת ים סוף קורא מלחמה דכתיב בה ה' ילחם לכם. ומצינו עשר מכות נרמזו כאן באותות מיעוט אותות הם שתים. ובמופתים שתים. ובמלחמה א'. במסות שתים. ביד חזקה הרי ח'. ובזרוע נטויה הרי ט'. ובמורא גדול הרי עשרה. ואפקיה האי קרא הכי בלשון רבים לכלול עמהם קריע' ים סוף. ולכך אני אומר לך וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים ואין להנצל מידו דבידו להמית ולהחיות ולכך ושמרת את חוקיו ואת משפטיו שהרי בידו להטיב לך ולבניך ולזרעך אחריך ולהאריך ימיך. ד"א או הנסה אלהים וכו' עד לעיניך היה לו לומר לעיניכם כי הפסוק מדבר בלשון רבים. אלא לפיכך מסיים בכ"ף לפי שהתחיל באל"ף וזהו א"ך אחד משמותיו של הקב"ה לומר שבו לקו המצרים. ובו בשם עתידין האומות ללקות. ואף דוד קבעו שם וקבע י"א פסוקים בתהלים שמתחילין באך:

שמור את יום השבת. פי' בדברות ראשונות: