אחרי מות. א"ת מה ראה הכתו' שנתק פ' אחרי מות מן ויהי ביום השמיני ששם מתו בני אהרן. וקבעה אחר פרש' כל הטמאים. י"ל לפי כשגמר פרש' טמאים לא פירש אם נכנסו למקדש בין שוגגים בין מזידים מה כפרתו ותקנת מקדש. לפי' פרט לך בסמוך וכפר על הקדש:

אחרי מות בני אהרן ויאמר ה'. כבר אמרו משמתו בני אהרן ונקבעה כאן מטע' שפירשתי:

בזאת יבא אהרן. ואינו רשאי ליכנס תדיר במקדש אם לא יביא קטורת לפי שחייב משום ביאה ריקנית. ולפי' אם חסר בקטור' אחת מכל סמניה חייב מיתה ומשום הכנסה יתירה שאם יחסר אחת מכל הסמנין יחזור ויביאנו ויהיה חייב מיתה:

כתנת בד. ד' פעמים כתובים בד בפ' זה למעט חשן ואפד ומעיל וציץ בתורת כהנים:

וגורל אחד לעזאזל. כת' ר"א בן עזרא כשתגיע לשלשים ושלש תדענו. וצריך פי' לפירושו לשלשים ושלש היינו גלעד דכתיב בפרשת ויצא יעקב ואותה תיבה יש בה משמעות ב' תיבות גל עד. שהגל עד בדבר. וג"ל בגימ' שלשים ושלש. והכא נמי לעזאזל יש בו משמעות ב' תיבות. לעז אזל כלו' לשעיר ההולך המדברה ולכך קראוהו שעיר המשתלח. ד"א לעזאזל. לעז וקשה שבהרים שאינו ראוי לזריעה אבל לא בראוי לזריעה כי העונות שהשעיר נושא לשם גורם שלא תזרע ולא תצמיח ועזאזל היא ארץ גזירה: