ויצא בן אשה ישראלית. מהיכן יצא ר' לוי אומר מעולמו יצא ר' ברכיה אומר מפרשה של מעלה יצא. לגלג ואמר ביום השבת יערכנו. דרך המלך לאכול פת חמה בכל יום וזה אוכל פת צוננת של ט' ימים. תניא בתורת כהנים מלמד שנתגייר ותקע אהלו במחנה דן. ויש לתמוה אם שייך ביה גירות דהא קי"ל ביבמות גוי ועבד הבא על אשה הולד כשר וכאן כתיב ושם אמו שלומית בת דברי. ופר"ת מלמד שבא לגור אבל אין נכון פירושו. ואומ' הר"י בר"א דנתגייר ממש קאמר שהרי כשהיו במצרים ובא המצרי השוטר עליה עדיין היו כולם בני נח עד מתן תורה. ולבני נח שפיר שייך גירות גביהם. והיינו שנתגייר שלא היה עם ישראל כשקבלו התורה. כי אם לאחר כן בא ונתגייר:

לפרוש להם על פי ה'. הקשה הקדוש מדרו"אש למה היו מספקים מן קל וחומר דמקלל אביו ואמו. היה להם לדונו. ומה מקלל אביו ואמו בסקילה מברך את השם לא כ"ש וכי תימא דאין עונשין מן הדין א"כ למה צריך קרא בשבילו תיפוק לי מהכא דאין עונשין מן הדין. וי"ל דאין הכי נמי אלא קרא דאין עונשין מן הדין נאמר קודם פרשה זו:

וסמכו כל השומעים. למה נשתנה מיתה זו להיות בסמיכה יותר מכל שאר חייבי מיתות. י"ל לפי שבשעת גמר דין היו אומרים ב"ד לא' מן העדים אמור בפי' מה ששמעת. וזה היה ברכת השם ולכך סומכים ידיהם על המקלל. לומר עון זה שאנחנו עושים להזכיר את השם יהי על ראשך כי אתה גרמת לנו וכן מפורש בת"כ שסומכין ידיהם עליו ואומרין לו דמך בראשך שאתה גרמת לנו:

איש איש כי יקלל אלהיו. אפי' הנשיא ונשא עונו כמו שכתוב אלהים לא תקלל אמרי' לקללת נשיא:

ונוקב שם ה' ומקלל שם. כמו מה אקוב. אמת שפשט ידו בעיקר. ובני ישראל עשו קיימו מה שכתוב בפרשה: