נקום נקמת בני ישראל. למה נסמכה פרשה זו לפרשת נדרים שכיון ששמע משה לא יחל דברו אמ' משה בלבו נשאל הקב"ה על נדרו וחשב בלבו ליכנס לארץ ישראל ומיד שנכנס לארץ סיחון ועוג שהיא מארץ ישראל ועל זה לא נשבע כי אם לא תעבור את הירדן לכך א"ל נקום נקמת וכו':

אח' תאסף אל עמיך. נקום נקמת אתה בעצמך והוא לא הלך אלא שלח פינחס לפי שגדל במדין חדל כדאמרי' בירא דשתית מיניה מייא לא תשדי ביה קלא:

נקמת ה'. יש במדרש הקב"ה אמר נקמת ישראל ומשה אמר נקמת ה' אמר לפניו ר"ש עולם נקמה שלך היא כי כולם אינם שונאים אותנו אלא בשבילך. הרב"ש:

אותם ואת פינחס. שהיה משוח מלחמה ועוד שהתחיל במצוה והוא יגמור. צרור את המדינים. ולא את המואבים כי הם מדעת עשו שהיו חושבים ישראל ארץ שלהם זהו ארצם ארץ רפאים היא והיו יראים שמא יבוא עליהם ועוד שלקחו ארצם מיד סיחון:

כל דבר אשר יבא באש. מקשינן למה לא נצטוו על גיעולי גוים במלחמות אחרות כגון מלחמת סיחון ועוג עד שהיו במלחמת מדין. וי"ל דבכיבוש הארץ היו מותרים אפי' קדלי דחזירי. והם כבשו ארץ סיחון ועוג ולא כבשו ארץ מדין כי לא הלכו כי אם להרוג ולשלל שלל. וזה לא נהירא משום דארץ סיחון ועוג לא היתה נחשבת מכבוש הארץ כי גם בכורים לא היו מביאים מהם. לגבי בכורים כתי' מן האדמה אשר נתת לי ולא שנטלנו מעצמינו ואינו קרוי כבוש אלא מה שכבש יהושע וגם הפסוק כתיב ובתים מלאים כל טוב ודרשי' אפי' קדלי דחזירי. לכך צריך לומר ולתת הטעם דלא נאמר גיעולי גוים בסיחון ובעוג לפי שהיתה בחרם. כדאמרי' גבי עכן דמעל בג' חרמים בימי משה וכן כתיב ונחרם כל עיר מתים והיה אסור בהנאה ולא היו יכולים לקנות מן הכלים. ועוד אמר ה"ר אהרן הטעם לפי ששאר מלחמות היו בשדות ולא היו מצויין שם כלי תשמיש אבל כאן שהמלחמה היתה במדין ושללו הבתים הוצרך להזהירם על גיעולי גוים. יש תימה שלא מצינו גמלים נזכרים בשלל ששללו והיו להם רוב גמלים כדאשכחן גבי גדעון ולגמליהם אין מספר:

מי נדה. וכמה הם מ' סאה. ויש אומרים דמפקינן מ' סאה מדכתי' מי השלוח ההולכים לא"ט בגימטריא מ':

כומ"ז. נוטריקון כאן. מקום. זמה. וזהו שאמרו רבותינו שזהו דפוס של בית הרחם:

בזזו איש לו. ולא חלקו מהם לעדה: