נ"ב הוא רבא מרא דאתרא ולכך לא אהדר ליה ליקח גדולה וכבוד ב"ל:

האלפ"א בית"א הם מבעל חו"י:

ונחך ה' תמיד. והשביע בצחצחות נפשך. ועצמותיך יחליץ. והיית כגן רוה. וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. ובנו ממך כו' כצ"ל. [וכ"ה הב"ח]:

נ"ב צ"ע למה לא קיבלם וי"ל דלא חש רב אמי לכך רק על קפדוניתו קאמר ודו"ק וי"ל רבא שהיה דר תחתיו היה חש כמ"ש שדריה דביה שבור מלכא וגרביהו:

נ"ב פרק כיצד משתתפין איתא להדיא אמר רב חסדא צא מחצה לחנוני: