ע"ל ברי"ף רמז קצב:

ומפי' לא הוכר הגנב הי' מחייבו. תוס':

ל"ג מצי בגמרא וצ"ל בלסטים דעלמא לא מסר נפשיה:

מיירי במתה והנבילה לפנינו דאל"כ גם כן שבועה בעי עם התשלומין א"נ בכל מילי ביש עדים וה"ה שיהא פטור מלשלם כשיטעון שמתה מחמת מלאכה כדלקמן רמז תקיד:

משבועה בנאנסה. ומלשלם בגניב':

עי' ברי"ף גיטין רמז תקנה:

פי' ע"י שם ומ"מ מיקרי א"א לקיימו בדרך טבע. נ"ל:

צ"ע דרוניא ש"ח הוה ומ"ש נגנבה באונס משום ש"ש נקטיה:

נ"ל דס"ל דעד שכרו מחוייב לשכור משלו ומ"מ בששכר יותר משכרו נוטל הכל מבעה"ב וזה מוכח ממ"ש ונ"מ וכו' ודו"ק:

לפ"ז אם הבהמה כבר בידו בשמירת שכר ורצה הלה ליקח בהמתו אם לא ישמרה להבא בחנם ונתרצה ע"מ שיפטר משבועה לא מיפטר דהלה שותק:

מכאן יצא דבר חידוש ודין חדש אם התנה הבעל עם אשתו לפני שקידשה שלא יהיה לה עליו שאר כסות ועונה אפילו בעונה תנאו קיים ודו"ק: