נ"ב לשון התוס' והמוציא קשר מוכסין חייב איצטריך לאשמועינן אפי' כתוב על קלף אף על גב דקתני בסמוך דשיעור קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין עכ"ל:

נ"ב ס"א ומסננין בו את היין:

שאינו בצ"ל:

נ"ב עמהן:

נ"ב חי הס"ד ואחר כך מה"ד כדי כו':

צ"ל ורבותי:

למצניעיהן לד וחזר כו' אינו חייב וס"ל כו' כצ"ל:

מזיגת כוס יפה פי' כו' הד"א ותי' הכוס נמחק:

לשופו כצ"ל:

ובגמרא כצ"ל:

נ"ב בו את היין שמעכב וכצ"ל:

כאן צ"ל הציון מתניתין ומה שנרשם לקמן הוא טעו':

ולהמחות כצ"ל:

ולא נאמרו השיעורין במשנה אלא למצניעיהן לבד וחזר וכו' אדם שהוציאו אינן וכו' להצניע ואין מצניעין כמוהו כצ"ל:

ובבינונית כצ"ל:

ויעמוד כצ"ל: