נ"ב פי' הרמב"ן בספר המלחמות דלר' יהודה דמכשיר בלמעלה מכ' אף ע"ג דלא אפשר לה בדירת עראי אלא בדירת קבע ה"נ פסיל בדירת עראי דקראי או בדירת עראי דוקא קאמרי או בדירת קבע דוקא מידרשי וא"כ ר' יהודה דמכשיר. בלמעלה מכ' אע"ג דה"ל דירת קבע א"א לומר לדידיה דקרא בדירת עראי מידרשי אלא ודאי דוקא בדירת קבע ומש"ה קאמר אביי דר' יהודה דמכשיר ס"ל סוכה דירת קבע בעינן ופי' דוקא דירת קבע ולית הלכתא כוותיה אלא בעינן דוקא דירת עראי כלומר בשיעור שאפשר שיעשהבודירת עראי דהיינו למטה מכ' אמה שהיא ראויה לדירת עראי משא"כ בלמעל' מכ' אמה שהיא אינה ראויה אלא לדירת קבע על ידי יתידותיה שהיא צריכה ומכ"ש כשהדפנות מגיעות לסכך דהויא ליה דירת קבע ממש וכיון דלא אפשר שימצא בשיעור על כן היא פסולה:

לכל כצ"ל:

ובטלו בפיו כל ז' כצ"ל:

התלוין כו' של אותן הוצין כו' ליה הזה דירת עראי לסכך העליון כשרה כו' כצ"ל ותי' להנך ראשיהם נמחק:

שמגיעין שני ראשי האיצטבא לשתי דפנות הצדדין ואיצטבא הוא בנין כו' כצ"ל:

אם יש באיצטבא שיעור הכשר כו' ורובו ושולחנו כשרה כו' האיצטבא והלאה דמנין חללה מראש האיצטבא כולי כשר כו' הוכשרו בה הרי כאן סוכה כו' כצ"ל:

ומפרשינן לה כצ"ל:

צ"ל ויוצא:

דמכשרינן סוכה ע"י כו' כצ"ל:

כאלו הוא מן הדופן עצמו עקום כצ"ל:

ואעפ"י כצ"ל:

צ"ל סניף כו' ע"י סניפין:

צ"ל אגמריה:

צ"ל הכא:

הלכך במי שאינו דופן לא אגמריה רחמנא למשה דהא דופן עקומה אגמריה והאי לאו דופן הוא כו' כצ"ל:

א"ל רבא הא כו' כצ"ל:

שייכא הוא כצ"ל: