(כח) זולת היכא דיש סיוע מש"ס כרב (כסף משנה פרק ח' מהל' מלכים) ובפרט היכא דסייע לי' תנא או אמורא דיוצא מן הכלל הזה ומיושב בזה גם פסק הרמב"ם (פ"ו מהל' דעות ה"ז) דפסק בתוכחה עד הכאה כרב נגד ר"י משום דאיתא כן גם בזוהר הקדוש פר' נח, וכמ"ש המחבר בשו"ת חיים שאל (ח"ב מ"ג) עי"ש. ולפי זה ל"ק מה דהקשה עליו בהמ"ס עמק הלכה (בסכמתו לס' טעמי המצות להר"ם הבבלי עם פי' בארות המים) וז"ל: לא הבנתי דבריו דהא כללא בש"ס דהלכה כר"י לגבי רב ומה מועיל בזה הזוה"ק אחרי דאין למדין הלכה ממדרש ואגדה וכן מדרש דרשב"י היכא דסותר לש"ס דילן, עי"ש. ובשו"ת הרמ"ע סנ"ז ולהנ"ל יתשיב אחרי דיש סיוע ממדרש דרשב"י דס"ל כרב וממילא נסתר מחמתו כלל הזה כל עיקר, ובפרט דמצינו כזאת גם בתנחומא וברבה פר' צו ומדרש איכה, וגם לא יצדק כ"כ תפסיתו על הגאון בעל יד מלאכי על דלא הזכיר בערך רב ור"י מפסקי הרמב"ם הנ"ל די"ל משום דמיושבים דבריו בפשיטות עי' מראה מקום של הגה"מ בהל' דעות שם וכן הכסף משנה לקח בידו לישבו גם כן עד"ז וכמ"ש היד מלאכי שם בענין רב ושמואל עי"ש וכן הוא להדיא בטו"ז או"ח סוף סימן רנ"ב לשיטת הרי"ף דפסק שם כאביי דגזרי' גזרה לגזרה אף נגד רבא משום דגם ר"י כוותי' ס"ל עי"ש (ובהג"ה ש"ץ סוף הספר).