(יג) ומ"ש נדפס שנית לא דק דהרי נדפס זה ה' פעמים: לובלין ש"ד, קושטא של"א, בזיל שמ"א, המבורג תס"ז וא"ד תס"ח. וכעת נדפס מחדש עם ביאור והג"ה לח"א ומ"ש בשער הס' טעמי מצות לר"מ הבבלי ריקנטי צ"ע שנראה כאילו מרועה אחד נתנו ולא קרב זה אל זה -- טעמי מצות לר"ם הבבלי לחוד שהיה בזמן הב"י, וטעמי מצות לר"ם ריקנטי לחוד שהי' בזמן הרשב"א ומחובר על דרך האמת (וע"ל סל"ג) ונדפס (בסיליאה שמ"א). וגם על הרבנים בהסכמתם שם צ"ע. ואולי משום דבכל מצוה טעמא טעים גם ע"פ הרקנטי עה"ת ע"ש.