(יב) ובס'(?) זהרי חמה פ' וישלח כ' דניתן רשות לאליהו ולכל נשמתין דמתיבתא עילאה לגלאה לרשב"י רזין טמירין, ולפעמים שהי' רשב"י טועה א"ל חזור בך, ועי"ז חזרה קבלת סתרי תורה לתוקפה ושכחו, וחזרו ויסדום ואח"כ ר' אבא ושאר תלמידי רשב"י חברו מהם ספר הזוהר והתיקונים ונתחכמו לכתבן באופן שלא יבינם רק מי שהוא חכם ומבין דרכי הקבלה מפא"פ, ואח"כ בזמן הגאונים חלקוהו לפרשיות והוסיפו קצת דברים בגליון ובאורך הזמן נכתבו פנים וכמקרה שאר ספרי חז"ל. וכמ"ש האר"י ז"ל בענין הקדיש ובספר שומר האמונים בהקדמה ב' ע"ש והר"ם בסולה כ' בהקדמת ספר התיקונים בזה"ל ספר הזוהר נמצא בזמן קדמון בעיר פיס וקרוב הדבר שבא לשם על ידי חכמי אפריקא תלמידי רה"ג רב נסים ואביו ר"י ע"ש, וקום קרא מ"ש בשו"ת גאוני קדמאי (בספר נהרות דמשק) ותמצא שם הרבה מאמרים כלשון הזוהר כתובים בלשון הארמי כאשר נמצא אתנו היום.