(קלא) סי' ע"ז. תפארת למשה. ובסוף ספרו שם דפוס ברלין תקל"ו איתא דבסוף ימיו ש' אמ"ת נתקבל לאבדפ"ק קראקא ע"ש, וצ"ל דלאחר שנתקבל לרב דפ"ק נטרפה השעה פתאום בעו"ה כי מעולם לא שמענו שמעו בפ"ק ואף אבותינו לא ספרו לנו, ואך זאת היא נפלאת בעיננו, כי בשנת אמ"ת היה הג"מ יצחק חריף שוכן בתוכינו, ונפטר אח"ז הו"ר ש' תמ"ג, ואולי גם אז היו משתמשין בשתי מלכים בפ"ק כמו בשנים קדמוניות, או שנתקבל אז רק לראב"ד, ולא לאב"ד, וגם מחמת שהי' הג' מוהרי"ח אז מופלג בזקנה, וכבוד ידידי המנוח הרב בעל כלילת יופי רוצה לומר דט"ס הוא וצ"ל ש' באמ"ת, וגם רוצה להחליט לפי השערתו דלכך לא בא הנה לשכון כבוד בתוכינו על שהי' עומד אז לנגדו הג"מ גבריאל מקראקא אבד"ק נ"ש שהיה חתן הרהג"מ ישכר בעריש בהג"מ העשל זצ"ל להנחיל כסא כבוד חותן זקנו ז"ל, ולמלא מקום הגאון מוהרי"ח בא הנה הגאון הקדוש הג"מ אהרן תאומים הי"ד שנהרג בק' חמעלניק בש"ק ב' אב שנת ת"ן ולמחרתו הוליכו גופו הטהור והקדוש לק"ק פינטשוב ושמ"ך (ועיין שארית ציון ח"א סי' יו"ד).