(עד) סי' כ"א. רבי ורשב"ג, ועיין שם ליקוטי מנחם לענין כ"מ ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו ובאהלות פי"ח מ"ט (משנה, אהלות יח, ט) כתב הרע"ב דאין הלכה כרשב"ג והקשה התיו"ט שם דהוא נגד הכלל זה ותי' עפמ"ש מהרי"ק דהאי כללא ל"א בנגעים ואהלות עי"ש. ואפשר ליישב קשיא על פי מ"ש שם במשנה הקודמת ובית הלל אומרים כל מקום שחזיר וחולדה וכו' עי"ש, משמע דוקא חזיר וחולדה מה שאין כן שאר חיות שיורי משיירי וכדאיתא פסחים ד"ט וכ"א עי"ש ובודאי הלכה כבית הלל.