**סמ"ע סק"ט כיון שהם עדיין בידו.**נ"ב סברא זו לא שייכא היכא שהפירו' ברשות אחר ומדברי הרמב"ן בחידושיו למס' גיטין דף למ"ד ע"ב ד"ה כור מעשר מבואר דאף היכא שהפירות בצד אחר אין כסף קונה וכן אף שהוא ברשות הלוקח ומדכתב שם דבריו על דברי רש"י שכ' בזה"ל דאימת קני' האי לוי דליקני' ניהליה בקבלת מעות כו' נראה דאזיל לשיטת המ"ד דד"ת מעות קונות ורק משום גזירה שמא יאמרו נשרפו חיטך בעליה אין מעות קונות וא"כ צ"ע למה לא יקנה הכסף כשהפירו' ברשו' הלוקח בחצר שאינה משתמרת דהא מה בנך שאינה משתמרת הא לא צריך חצר בכסף לחוד קונה היכא דלא שייך שיאמר נשרפו חיטך בעליה ויעוין בתו' הר"י במג"ש במסכת שבועו' דף מ"ח ע"א ד"ה ועוד דכד מעיינ' בה כו'. מדבריו שם נלמד ב' דינים אחד דמעות אינו קונה אף בגוונא שהלוקח משך המטלטלין ברה"ר והוא מצוי אצלם שם. ב' כ"ז שאין המוכר מחזיר המעית לאו כל כמיני' להמוכר למיהדר ביה אלא עד דמיהדר ליה דיליה ומקבל עליו מי שפרע והיוצא מזה דהיכא שיש הכחשה שהלוקח טוען שכבר נתן המעות להמוכר והמוכר טוען שלא קיבל עדיין המעות הוי כהכחשה גוף הקנין שלפי טעות הלוקח שכבר נתן המעות קונה בגוף המטלטלין דהא אין המוכר מחזיר לו מעות דהא כופר בהם ובכה"ג נשאר קנין מעות ולא תקנו חז"ל שלא יהיה קנין במעות רק היכא שהמוכר מחזיר המעות:

**ש"ך ו' דמכאן נראה דחצר דאין לאדם בו.**נ"ב יעוין חי' ריטב"א לב"מ המובא בא"ז בדף ט' ע"ב בד"ה וז"ל הריטב"א אלא ימשוך בהמה כו' יעו"ש: