Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 294
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**ש"ך ו' ובזה ניחא דל"ק מה שהקשה הב"ח על הרמב"ם.**נ"ב שיש לעיין דאפשר לומר דבכה"ג שהלוה טוען דהמשכון שלו היה שוה ג' דינרין ולפ"ד המלוה לא היה שוה רק שקל יכול הלוה לומר מתוך דבריך אלו הרי יש לי טענת ברי כנגדן שהגלימא שנשרפה בעדים לא היתה שלי דהא גלימא שלי היתה שוה ג' דינרין ואתה אומר שהגלימא שנשרפה לפני עדים לא היתה שוה רק שקל והרמ"ה מיירי היכא שהנפקד טוען שמא כמבואר בטור עוד צע"ג לפ"ד הרמ"ה דא"כ כל שומר שנותן עיניו על הפקדון יכול לעשות בערמה לגרום שיהי' נאבד כלי כעין כלי הפקדון בפני עדים ועל הפסד הכלי שיתן לאיבוד לא יחוש כי יחזיק כנגדו הפקדון שנותן בו עיניו וע"כ נוח לו בהפסד הכלי שמאבד: אמנם דברי הרמ"ה מורים שלא אמר דינא רק היכא שידוע בודאי שנאבד באונס שלא בגרם פשיעות הנפקד דבכה"ג ליכא למחשדי' יש ליישב קושי' הב"ח תירוצו של רבא שיש עדים שנשרפה ע"כ מיירי בפשיעה לשיטת הפוסקים דמלוה על המשכון אינו חייב באונסים וכיון שפשע יש לחוש שמא מחמת שנתן עיניו על המשכון גרם שריפות גלימא שלו שלא היה שוה רק דבר מועט והיה נוח לו בהפסד זה למען ישאר לו המשכון שעינו עליו וכמ"ש הרמב"ם בפ' שבועות הדיינים המשנה המלוה על המשכון דאפי' אמר לבעל המשכון חשוב לי ביותר ממה שאתה טוען שהיה שוה לפי שתאמר שמא עיניו נתן בו: