**(סמ"ע סק"ה) כדאמרי' כו' באחין שחלקו כו'**נ"ב בט"ז סי' קע"ה סעי' ד' חילק ומחליט דבשותפין שחלקו כשיוצא חלק של א' מהן אין לו על חבירו. ולדידי צ"ע כיון שיוציא מחמת שהיתה גזולה הרי היה בודאי חלוקה בטעות. והא דהוצרכו באחים שחלקו לטעם דברא כרעא דאבוה הוא לענין גביות בע"ת שגבה מא' מהן:

**(נה"מ סק"ג) כיון דאחין שחלקו כלקיחות דמי כו'**נ"ב צ"ע קודם שחלקו אם בא בע"ח אין לו לגבו' רק חצי שהוא לחלקו של הלוה. ואם הגביה בב"ד חולקים השדה ושייך חצי לשותף שאינו חייב וחצי השני נוטל הבע"ח של שותף השני. ואם חלקו השותפים מעצמן נימא שיהיה לבע"ח זכות לגבות גם החלק שביד השותף שאינו חייב לו:

**(ש"ך ס"ק י) באמת בתשו' ריטב"א ליתא כו'.**נ"ב וי"ל דרש"י מפרש בכמה מקומות בטה"נ דבר מועט וי"ל דבאמת משום דבר מועט לא חשדי' שמעיד שקר וכ"נ מל' הסמ"ע לקמן ס"ק כ"ט בשם הטור אבל אם טה"נ ממון הוי העד הקרוב להגזבר כמו עד הקרוב לבע"ד ממש דלענין שם בע"ד אין לחלק בין דבר מועט למרובה:

**(מחבר סעיף י') אעפ"י שאם יתעשר כו'.**נ"ב יעוין בירוש' ספ"ב דיבמות וכולן שהי' להן נשים כו' שאין אדם מצוי לחטוא לאחר זמן ומפרש בק"ע בזה"ל שאין אדם כו' עכשיו בשביל ספק הנאתו שיוכל לבוא לאחר זמן:

**(רמ"א סעי' י"ב) אי ליכא עדים נאמן כו'.**נ"ב צ"ע לפי שיטת הריטב"א במס' כתובות בסוגיא דבקרא:

**(סמ"ע ס"ק כ"ד) אלא שצ"ע כו'.**נ"ב על קושי' הסמ"ע י"ל כמה גווני ע"ד משל אציע אופן א' בעיר שכופין העשירים שיתנו לצרכי עניים וממיל' אינם יכולין להעיד בעדות שאמר פלוני תנו מנה לעניי העיר אבל אותן שאינם עשירי' ואינם מהעניים המקבלי' יכולין להעיד אף כי אם יתעשרו ירויחו בעדותן כי אז יהי' עליהם חיוב סיוע לצרכי עניים ויופחת מחיובם מצד ריוח אשר לעניים במנה או סך רב שהוא לצרכם בעדות זו:

**(ש"ך ס"ק כ"ט) גם בנ"י פ' חז"ה.**נ"ב מובא לקמן סי' שכ"א סעיף ה' ובתוספת ב"ק דף ס"ו ע"א ד"ה מעיקרא ובפנ"י לב"ק דף ע"ו ד"ה וקדשי מזבח: