Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 46
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**(סמ"ע סק"א) אלא ממני נפל ומצאו זה כו'.**נ"ב יעויין לקמן ריש סי' נ' ובסי' ס"ט בסמ"ע ס"ק י"ב ובש"ך ס"ק ט"ז:
**(נה"מ ס"ק א') בסה"ד. לא שייך חזקה כו'.**נ"ב יעוין באס"ז לכתובות דף י"ט מ"ש בשם הרמב"ן על קושית התוספות דליהמני במגו דאי בעי מחיל דהוי מגו במקום חזקה דכל מה שת"י הוא שלו וכן הוא בתשובת רשב"א המובא בש"ך סי' מ"ז ובסי' צ"ט ס"ק וי"ו. והש"ך מפקפק שם בסברא זו כיון שאין השטר גופו ממון וכמו כן מדחה דבריהם בסי' מ"ז ס"ק וא"ו. ויעוין תו' יבמות קט"ז ע"א ד"ה אותיות נקנות:
**(סמ"ע ס"ק ב') וא"כ ה"ל כמגו במקום עדים כו'.**נ"ב יעוין לשון העיטור המובא בבעה"ת שער י"ג ח"ב דין ג' שלא כ' טעם זה אלא בדכתב בשטר מהימנא לי כבי תרי ואח"ז כ' שאפי' לא כ' כן ג"כ לא מהימן במגו כיון דטענה דידי' סותר' הודאה דידיה כו' ועוד דבשטר כזה מיזהר זהיר בי' ולא פרע עד דמהדר לי' שטרא. ובעה"ת חולק עליו מטעם דכ"ז שלא נתקיים השטר הוי כחספא בעלמא. וא"כ אמאי קא סמכת אלוה איהו אמר דפרוע הפה שאסר כו'. ובגד"ת העיר בזה. על הב"י:
**(סמ"ע ס"ק ז) והיינו דוקא כו'.**נ"ב יעוין בב"ש אה"ע סימן קמ"א ס"ק ל"ח:
**(ש"ך ס"ק ו') כתב בסמ"ע ס"ק ו' כו'.**נ"ב באס"ז לב"ב ד' מ' בד"ה קיום שטרות בג' כתבו בשם עליות דרבינו יונה אף היכא דהן עצמן מכירין חתימת העדים אפ"ה בעינן תלתא חדא דלא פליגי רבנן. ועוד כו' דהא מפיהם ולא מפי כתבם בעינן יעו"ש. וטעם השני אינו לשיטת הריב"ש:
**(ש"ך סק"ט) וכ"כ הרשב"א בחידושיו פ"ק דגיטין כו'.**נ"ב וכן מוכח מדבריו בחידושי קידושין דף ס"ה ע"א ד"ה אמר רב ויעוין בלח"מ פ"ז מה' גירושין דין ב' שמקשה כקושית הש"ך על דברי הרמב"ם שם שמבואר מדבריו כדברי רבינו אביגדור ויעוין בב"ש אה"ע סי' תקמ"א ס"ק ע' שמוכיח מדברי הרמב"ם הנ"ל וממ"ש בפי"ב מה"ג ד"ג מדברי הטוש"ע אה"ע סי' קנ"ב סעיף י"ד שסוברים כדעת הרא"ש בהגהות מרדכי:
**(ש"ך הנ"ל בסה"ד) והיינו הך דירושלמי דשלהי יבמות.**נ"ב יעוין אה"ע סי' מ"ז בב"ש ס"ק כ"ז וכ"ט:
**(ש"ך ס"ק יוד) מטעמא שכ' הרשב"א בתשובה כו'.**נ"ב ובחידושיו לב"ד דף קי"ב ע"ב ויעוי"ש באס"ז בשם הרמ"ה דהיכ' שהעדים בעצמן מעידים על כתב ידן דאמרינן על מנה שבשטר הן מעידין צ"ל בפני ב"ד:
**(נה"מ ה') ולא נודעו העדים כלל.**נ"ב הב"ש שם מביא עוד ראיה מדברי הרמב"ם פרק י"ב מהלכות גירושין דין ג' ומדברי הטוש"ע אה"ע סימן קנ"ב ס"י ושם לא נרמז דמיירי בלא נודעו העדים כלל:
**(נה"מ סק"ו) אף דמ"מ יתחייב שבועה כו'.**נ"ב קשה להבין מה"ת לא יחוש הא לא יהיה בידו לפטור א"ע כ"א בשבועת שקר. אמנם באמת לא ברירא לי היכא שהלוה טוען מזויף על שטר שליכא עליו כלל קיום וטוען שאינו חייב כלל להתובע על שטר זה אם צריך לישבע בפירוש שהשטר מזויף די"ל דכיון דשטרא שאינו מקוים כחספא בעלמא הוא אין עליו חיוב שבועה רק שאינו חייב כלל להתובע:
**(נה"מ ס"ק ז') אלמא דדבר התלוי בטביעת עין.**נ"ב משם ליכא למשמע רק דבדבר שא"צ לעדות כי דבר הנראה הוא וידוע לכל לא שייך הכחשה בב' עדים משא"כ בכה"ג שלצורך הקיום צריכין לגבות עדות ומה לי תרי ומה לי ארבעה. כיון דשם עדות עליהם לא עדיפי מב' עדים שמכחישים אותם דתרי עדים כמאה עדים וכן מורה לשון מהרי"ק בשורש קע"א המובא בש"ך לקמן בסי' זה ס"ק ס"ז דעיקר הסברא היכא שא"צ לעדות הוא גילוי מילתא וידוע לכל ולא מדחינן מפני תרי המכחישים:
**(ש"ך ס"ק מ"ז) בסה"ד והוא פשוט.**נ"ב יעויין במרדכי ובהג"א ר"פ האשה שנתארמלה:
**(ש"ך ק"ב) וצ"ל לדעת הרא"ש.**נ"ב דע דבכל דברי הרא"ש בזה לא נזכר כלל דמיירי מפסול גזלנותא ואפשר גם הרא"ש היה מפרש כהתוספות בב"ק דמיירי מפסול קורבה וממילא מ"ש התוספות בכתובות שלא מיירי כשאומרים עדיין פסולים כו' קאי אפסולי קורבה שבזה יש חילוק בין כשאומרים שהיו קרובי' ועכשיו המה כשרי' ובין כשאומרי' שעדיין הם קרובים וע"ז חולק הרא"ש:
**(נה"מ כ"ד) האומר תנאי לא מהימן.**נ"ב לפ"ד לא א"ש ל' הטור שכ' והאי דקאמר תנאי הו"ל חד ואין דבריו של אחד במקום שנים:
**(סמ"ע ס"ק ק"ד) צ"ע הא פסק המחבר כו'.**נ"ב הכא אומרי' העדים שהתנאי הי' שיעשה המלוה איזה דבר ואם לא יעשה אין התחלות חיוב על הלוה ושם בסימן פ"ב מבואר שהחיוב הי' ברור רק שהי' תנאי שאם הלוה יעשה מה שקיבל ע"ע לעשות יחשב לי קיום התנאי כפרעון החוב ומה לי אם העידו העדים על פרעון או על תנאי שחשוב כפרעון ואין זה בכלל חוזר ומגיד משא"כ כשהחיוב שבשטר הי' מוטל עד שיקיים המלוה כפי התנאי ובלעדי קיומו לא הי' חיוב. שוב מצאתי בתומים שנחית לחלק כנ"ל אבל לא הסביר להטעם באר היטב כמ"ש:
**(סמ"ע ק"ד) לסוף הג"ה (ד"ה צ"ע)**והוא מדחה חילוק מסתימת ל' הש"ע בסי' כ"ט אבל באמת פשוט לו' דשאני התם שבעת עדותם תחלה בע"פ בב"ד לא הזכירו מהתנאי שלפ"ד עתה כבר ידעו אז מהתנאי ולמה כבשו מהלעיד אז בפני ב"ד כל מה שידעו מלהעיד בענין זה:
**(נה"מ כ"ו) בד"ה ולפ"ז בתנאי כו'.**נ"ב י"ל דשאני תנאי כיון שאפשר לכתוב התנאי בגוף שטר הלואה וכן ראוי כדי שלא יהיה ביד המלוה שטר סתם בלא תנאי ע"כ אין להעדים לכתוב התנאי בשטר מיוחד ולא ניתן לכתוב כה"ג: