Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 70
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**(ש"ך סקט"ז) וא"כ הפוכי מטרתא ל"ל אלא ודאי כו'.**נ"ב לפי המבואר לעיל בסי' ל"ג סעיף י"ב בהגהת רמ"א אם נפסק הדין כו' יע"ש בש"ך סק"ט י"ל גם הכא אף לשיטת הסוברים דאחר פרעון יכול לתובעו ע"פ אותן העדים דהוי כמעמד פרעון הראשון בהלואה מ"מ ז"א אלא היכא שהלו' אינו מביא כלל אותן עדים קודם הפרעון ומיד שמכחיש לו המלוה פרעון משלם לו בעדים או בב"ד ואחר כך תבעו על פי העדים במעמד פרעון הראשון להיות כהלוא' ועכ"ז ביאר דברי הגמ' אי פקח הוא אבל אם כבר העידו העדים קודם הפרעון ולא מתקבל עדותו מחמת התנאי שהי' דהוי כאלו פוסלן הלוה בהדיא שלא יהיו נאמנים תו לא מקבלין עדותן אף אחר הפרעון ואמרינן דעבידו לאחזיקו דבריהן הראשונים וע"כ לא שייך הפיכא מטרתא בכה"ג. וגם כוונת המ"מ חדא דמנ"ל לומר שבכל התנאי אל תפרעני אלא בפני פו"פ הוא פוסל העדים וכשם דאמרינן בכל דוכתא דיד בעל השט"ח על התחתונה וה"ה בתנאי השטר או בע"פ כ"כ נימא הכא דלמא לא היה הכוונה על פסול העדים ורק שלא יהי' ביד הלו' לומר פרעתי בפני עדים והלכו להם או מתו וכמו שמפרשים כן לדעת ר"ת והרמב"ם לישנא דגמרא דכי היכא לידמייהו. ומטעם זה נטה הר"ן לדעת ר"ת והרמב"ם ולא כאשר"י וסייעתו ולסברת האלפסי דאמרינן דמסתמא נתכוון המלו' בתנאי זה שיהיו העדים פסולים מה"ת לא נאמר דמסתמא פוסלין אף על נתינת המעות לידו דבאפס פסול זה לא יאמן דבריו נגד העדים אם ישקרו להעיד שקיבל מעות ובאמת לא קיבל ובכה"ג יצטרך להודות ולהציל את עצמו בטענת שקר לומר קבלתי וסטראי הוא והוא יודע בעצמו שלא קיבל מעות מהלוה ולא הי' לו חוב אחר עליו ויעוין במלחמו' שהוצרך להמציא טעם למה לא נאמר שבכלל התנאי הי' גם לפסול עדים שיעידו:
**(שם) אבל כשטוען להד"מ ובאו עדים שפרעו בפניהם כו'.**נ"ב המעיין היטב בחדושי הר"י במג"ש יראה מבואר מדבריו שאף אם העדים מעידים אחר הפרעון דהמלו' אומר דלית גבי מהנך זוזי נאמן הרי דלא מצריך שיטעון המלו' סטראי
**(מחבר ס"ד) ואם אמר פרעתיך בפני פלוני ופלוני.**נ"ב צ"ע היכא שמתו העדי' והוא טוען שפרעו אבל לא בפניהם אם נאמן במגו לשטת הרא"ש שמובא בסמ"ע ס"ק י"ג דלכך אינו נאמן במגו דפרעתי בפני פ' ופ' ומתו משום דיאמרו הרוצה לשקר כו'. וכאן לא שייך סברא זו דהכא הי' מוטל עליו לשלם בפני אותן עדים מה"ת יהי' נראה כשקרן אם הי' טוען שעשה כפי התנאי ממילא אף שאומר שפרעו שלא בפניהם יש להאמינו במגו. ואפשר לומר כיון דבעוד שלא מתו לא הי' נאמן במגו אם כן ריעי טענתו במה שפרעו שלא בפניהם דאם היה המלוה תובע בעוד שהיו העדים קיימים הי' מחויב לשלם ובזה הטעם אינו נאמן גם במגו דפרעו אחר מיתת פלוני ופלוני:
**(ט"ז ס"ד) שהרי אמר כו' נרא' פשוט כו'.**נ"ב צע"ג דהא בש"ע מיירי שהוא טוען שהפרעון הי' בעוד היו העדים קיימים והי' אז אפשר לו לקיים התנאי וי"ל עוד דאף עתה שכבר מתו ויכול לפטור א"ע בטענות פרעון אחרי שמתו העדים ונתבטל התנאי מ"מ אין להאמינו במגו כשמודה מעצמו שהי' הפרעון קודם שמתו דהוו מגו נגד חזקה כדברי המ"מ ואף לדעת הרא"ש שמובא בסמ"ע ס"ק י"ג שלא נחית לסברת המ"מ י"ל דהכא מודה הרא"ש דריע טענתו של זה שפרע שלא בפני העדים כי בעוד היו קיימים לא הי' לו מגו וכשהי' נתבע מהמלוה היה צריך לשלם שנית:
**(ש"ך ס"ק כ"א) ואינם יכולין ליתן לו כתוב שפרעו כו'.**נ"ב אינו מובן דהא המלוה יכול לומר שיכתבו או יתן בעצמו בכ"י שובר ונתעורר ע"ז באחרונים ולפענ"ד דיכול לו' דאין עלי חיוב לשמור השובר ואף דבפקדון כותבין שובר ז"א אלא היכא שנאבד השטר ולא בכה"ג שידח' הפרעון עד שישובו פ' ופ' ודמי למ"ש בסי' נ"ד סעיף ג' אמנם לפ"ז צ"ל דנאמן שפרע בפני ב"ד פלוני אף שאין לו מהם כ' ראיה על הפרעון והטעם שבתנאי אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני לא נשלל רק טענת פרעון בפני שארי עדים ולא כשטוען שפרע בב"ד ופורטם בשמם אמנם אם כן קשה למה כתב המחבר וכותבין לו שפרע בפניהם: