והא תנינן כו'. נ"ב פי' והאיך קרא ר' ברכיה בתר תלת שעין. ותי' הש"ס נימר כבר קבל מלכות שמים פתר לה בשלא הגיע זמן התפלה כו'. נ"ב נ"ל דה"פ שלא הגיע זמן תפלת מנחה דלכתחלה הוא דוקא משש שעות וחצי אף דמתחלת ז' הוא כבר זמן מנחה כדאיתא ביומא (כ"ח:) צלותיה דאברהם וכו' אלא מפני טעות צריך להתפלל בחצי ז' וע"ז תני דבדיעבד אם הקדים למנחה והתפלל לאחר ז' יצא. ומביא ראיה מריב"ל דהוה מפקד דבשית שעין יתפללו מנחה דחשיב לי' כדיעבד לצורך חופה. או י"ל כיון דחזינן דמשית שעין אסור לאכול ש"מ דכבר הוא עכ"פ זמן מנחה וא"כ עכ"פ בדיעבד יצא וכן נ"ל שזהו דעת הסמ"ג בעשין סי' י"ט דף ק"ב, ויובן בזה מה שהביא הסמ"ג מגמ' דיומא הנ"ל דלכאורה אין לו הבנה. אבל עי' ברא"ש כאן ולפי מה שפי' שם הל"ח דה"פ דשלא הגיע זמן מנחה ר"ל מנחה קטנה דזה עיקר זמנה אבל קודם לזה מוסף קדים לכתחלה. וע"ז תני דבדיעבד יצא אם הקדים מנחה, ומייתי ראי' מריב"ל דהוי מפקד דדוקא אם יש להם אריסטון אזי יתפלל לאחר שש שעות. משמע אבל בלא"ה אסור עד ט' שעות. כ"כ הלחם חמודות שם. ובעל פ"מ לא ראה דבריו:

אחוי דאימיה כ' א"ל כד תדמי שמשא בריש דיקולי תיהב לי גולתא דנצלי נעילת שערים כו' נ"ב הש"ס מקשה לר"י בן חנינא דאמר דהתפלה צריך להיות לעת מצוין של יום א"כ צריך אדם להתפלל מנחה סמוך ללילה. ולפ"ז איך היה רב מתפלל נעילה אחר זמן זה הא תפלת נעילה צריך להיות ביום כדמסיק לקמן דמחלפא שיטתי' דגם הוא סבר שצריך להתפלל נעילה ביום כזמן נעילת שערי היכל ומשני ושמשא בי רב בריש דיקלי תמן איממא הוא הכא משום היכר היה מתפלל רב נעילה באותו זמן דאף דהכא הוי סמיך לילה ממש מ"מ כיון בא"י הוה עוד היום גדול מותר להתפלל. ועי' במהרי"ל ה' תפלה דף ע"ט ע"א וז"ל ואם שהה עם החזרה סמוך לצאת הככבים מ"מ היה מתפלל תפלת המנחה ומייתי ראי' מפרק כל כתבי (קי"ח:) אר"י יהא חלקי עם מכניסי שבת בטברי' וכו' אלמא בני טברי' אם גם החשיך להם בין ההרים מ"מ אחורי ההרים עוד היום גדול ועדיין לא עברה שעת המנחה. עכ"ל:

אמר ר"ז כל דהוינא כו'. נ"ב פי' כל זמן שהי' רוצה לחדש דבר בתפלה הוינא טעי הייתי טועה ועי' בבבלי ד' כ"ט ע"ב אמר ר"ז אנא יכילנא לחדושי בה מילתא ומסתפי דילמא מטרידנא עכ"ל: