מדרשות אמינא וכו'. נ"ב בעל שלטי הגיבורים בריש מסכת ע"ז כתב וכי המדרשות אמונה הם הרי לך מבואר שלא אמרו חכמים המדרשות על דרך אמונה ועיקר אלא להרבות טעמים למקרא וכו'. ולא ירד לסוף דעת הלשון הזה וחלילה לומר כדבריו אלא ה"פ לפי (שמן) מ"ש רשב"י בטעם טומאות השרץ היה מתחייב להוליד תולדות כדין טומאת מת ונבילה שיטמאו בפחות מכזית וזה הפך ההלכה לכן אמרו שאין לדקדק כל כך על הטעם ההוא [דאין משיבין על הדרש] דהיכא דאיכא למדרש דרשינן ואין למידין משם הלכה למקום אחר [ואם לא היה המדרש אמונה ועיקר איך אמרו דרוש וקבל שכר]. [א"ה חיד"א לפום רהיטא הרגשתי דהרב שה"ג הוה גריס המדרשות אמונה הם ועפ"ז כתב מ"ש דרך אמונה ועיקר. אבל הרב גריס מדרשות אמינא. ואח"כ ראיתי שהרב ז"ל עצמו במעריך אות ש' [אות שרץ] כתב כמ"ש כאן והוסיף לומר דנוסחא משובשת נזדמנה לו דגרסינן אמינא [וה"ק מדרשות קאמרת אני אומר דרוש וקבל שכר] כדכתיבנא בעניותין. ופוק חזי להרב בעל תה"ד ז"ל בכתבים סימן ק"ח כ' שאין להוציא דין מהטעמים. ועתה נמצא דדבריו הם דברי הירושלמי. ויש לתמוה על הרב מנחת יעקב בביאורו לה' נדה שהוליד דין מטעם שאמרו. וכבר כתבתי בעניותי בשיורי ברכה י"ד סימן קפ"ג דנעלם ממנו דבריו של גדול מהרא"י בכתביו ע"ש ועתה תימה עליו יותר שדברי מהרא"י הם דברי הירושלמי].