רש"י ד"ה מוגמר כו' הכלים ואת הבגדים. נ"ב לא ידענא אי לדיוקא מפרש הכי לאפוקי אם עשוי להריח דשרי. והכי נראה לכאורה דלהכי אתא. דאל"ה מ"ט לא מפרשה אמוגמר סתמא דפ"ו דברכות [מב:] שמביאין אותו אחר סעודה. אלא דקשיא הא חכמים אוסרין [ביצה כב:] בכל גוונא וקי"ל כוותייהו א"כ מאי דוחקיה. דילמא בפלוגתא לא קמיירי [ועי' רש"י בביצה שם סד"ה מחלוקת כו' והשתא כו' וצ"ע]:

תוס' ד"ה א"ל כו' בבעילה ראשונה דמצוה כו'. נ"ב לפי תירוץ זה יהא מותר לכבות הנר מפני בעילת מצוה. וליכא דסא"ד. לכן נראה עיקר כתירוץ השני: