גמ' וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו וגו'. כצ"ל:

במשנה א"ל חלק לעוה"ב. נ"ב כי לא אקטיל. כ"כ תוס' לעיל (מ"ז א') היינו אליבא דרבא אבל אליבא דאביי מת מתוך רשעו לא הו"ל כפרה וה"נ סתמא בהכי איירי שהומתו בב"ד ולא התוודו. איברא כי התודו כדין כל המומתין בב"ד ודאי י"ל כפרה שכל המתודה י"ל חלק. ברם נ"ל ד"א נכון דלא בכל עיר הנדחת איירי אלא הב"ע במדיחיה כדכתיב יצאו אנשים (ואי במודחים קמיירי הול"ל יושבי עיר כו' כדכתיב הכה תכה את כל יושבי העיר) והנהו ודאי א"ל חלק דכל המחטיא אה"ר אין מספיקין בידו לעשות תשובה. משו"ה אפילו אקטול פשיטא דלית להו כפרה כנהרג מתוך רשעו. ותנא מילתא פסיקא נקיט:

שם העיר "הזאת". צ"ל ההיא [וכ"ה ברש"י]:

שם החמרת והגמלת. נ"ב דגושים [במ"ם] בפלס יבלת: