ארז אין עושה פירות. נ"ב הנאכלין. ודאמרינן פ״ק דע"ז (י״ד א') פרי דארזא. אינן מאכל אדם אלא לחזירים או לצביעה:

שם האי רדיא כו'. נ"ב מלשון חרישה שהמטר הוא כשור לחרישה ורב תבואות בכח שור. לכן נקרא המלאך הממונה על המטר רדיא ודמי לעגלא שנאמר וקול התור תרגום שור. היינו שור החורש. שהמטר חורש האדמה ולכן צריך לירד עד ברך המחרישה. ופרטא גרסינן (וכ״ה בדפוס ישן ובע״י) כמו בהגוזל בתרא (קי״ז א') גבי ר״כ דהוה פריטא שפותיה. פי׳ סדוקה (כענין פרטיה להוצא שלהי נדרים (ובביצה כ״ז ב')) שנראה כשוחק. וכן זה המלאך משחק בעת קריאתו ובשורתו הטובה להביא גשמי ברכה לעולם. והא דאמרינן פ"ק דיומא (כ״א א׳) בקולות שהולכין ע״ס העולם וי״א אף רדיא. אע״ג דכתיב וקול התור נשמע בארצנו. היינו מתחלה. ולבסוף נשמע בכל העולם. ואתיא כי הא דאמרינן במכילתין פ״ק (יו״ד א') א"י שותה תחלה כו׳ שנאמר הנותן מטר ע״פ ארץ. ושולח מים ע״פ חוצות:

רש״י ד"ה קברים. אין לכס. נ"ב דרך אחרת: