תד"ה ולא כו׳ ברכה. נ״ב וכן הכתוב בנח הוצרך לברכה אחר שנתמעט זרע אדם במבול אבל ביעקב לא הוצרך עוד לשלש בדבר אם לא ללמדנו מצוה פ"ו. כן צ"ל בהכרח. אך צ"ע דהיכי יליף מהכא פ"ו. הא ההיא שעתא כבר קיים פ"ו. מי נימא דאתי כר"י לעיל (ס"ב ב׳). א״ה נגמר מניה דחיוב פ"ו לעולם במקומו עומד אפי׳ כבר הוליד אלף. וי״ל אפ"ה מוכח שפיר דאי אתתא נמי מפקדא אכתי הול״ל פרו ורבו משום דאינהי כולהי לא קיימו פ"ו אליבא דב״ה (דאמרי זכר ונקבה] לבר מלאה:

תד״ה כי. אבל נדוניתה שהכניסה כו'. נ"ב נראה פשוט דבכלל זה שליש שמוסיף על כספים שהכניסה לו. שהם בכלל קרן שלה: