רש"י ד"ה אף כאן כו' בסה"ד וצאן כ"ב אלף. נ"ב צ"ל מאה ועשרים אלף ואע"פ שכתוב שזהו זבח השלמים. גם העולות נכללו בחשבון זה. שכך כתיב בצדו כי עשה שם את העולה וגו' קטון מהכיל את העולה וגם המנחה:

תד"ה הא כו' שהקריבן לגבוה. נ"ב א"צ לומר כן. שהרי הזקן אינו בעל מום לשחוט עליו הבכור במדינה. כמו ששנינו פ"ו דבכורות. וכן בכל הקדשים מפני הכבוד בלבד הוא שאין מביאין זקנים. כדתנן פ"ק דפרה. ופסול זקנים ה"ט משום דכחישי כדמפרש בבכורות שתש כחן. והיינו דוקא בדרך הטבע. שהזקנה גורמת כחש בשר ותשות כח. משא"כ בפרים הללו שהאריכו ימים כ"כ בדרך נס ודאי לא שלטה בהם כחישות ותשות. וה"נ אמרינן התם בהדיא. תני ר"מ לא הזקינו כו'. הרי מבואר שלא הי"ל דין זקנים. ואין נאה לגבוה וכבוד יותר מאלו. זה ברור בס"ד. וכן אילו של יצחק שנברא מששת ימי בראשית: