נדרים ונדבות מקבלין כצ"ל:

אין מקנין. ע״ז י״ט ב׳ משום דכתיב לא תחנם כו׳ ומשמע בתוספתא שם פ״ב דגם לכותים אסור ואפשר דהטעם משום דחשידי למכור לעובדי כוכבים וכמו כלי זיין דסיפא דמפורש הטעם בגמ׳:

שחת לגזוז כצ׳׳ל וסתמא כר״מ בע״ז דף כ' ב׳:

לקוץ ולא בהמה לשחוט כצ״ל וע׳׳ש:

ע״ז דף י״ד ב׳. וע״ש ט״ו ב׳ דגם לישראל החשוד למכור אסור:

כר׳ יהודה שם י״ד ב' ט״ז א׳:

לקט שכחה כצ״ל פי׳ דנוהג בשלהם. והם נאמנים כו׳. עי' פאה פ״ח מ״ב וצ״ל דמיירי שאוכלין בעצמן ג"כ ממנו בלי מעשר דאל״ה הא חשידי אלפני עור:

ע״ז דף כ״ו בעובדת כוכבים אבל בכותית מפורש בתוספתא שם פ"ג בת ישראל מילדת ומניקה בנה של כותית וכותית מילדת ומניקה בנה של בת ישראל. וכצ״ל כאן בת ישראל מילדת (והו׳ כנ״ל עד) ישראל. בת ישראל אינה מילדת את העובדת כוכבים כו׳ אבל העובדת כוכבים כו׳. ונשמט בהעתקה מן בת ישראל עד בת ישראל:

ומתיחדים עמהם ומסתפרים מהם כצ״ל ובכולהי הטעם משום דלא חשידי אש״ד:

עי׳ חולין דף צ״ד א׳:

מתה כצ״ל ועי׳ רש״י שם:

עי׳ רש״י שם ל״ז ב׳ ד"ה כוס:

כשאתה קדוש לא תעשה עם אחר קדוש למעלה ממך. כ״ה בנ״א:

על נ״ר ועל הערלה. בנדה שם ליתא. וצ״ל דמיירי באוכלין הן עצמו ממנו דומיא דאינך כמ״ש בגמ׳ דנדה שם: