פטורים ושאינם רואים את הפנים חייבים כצ״ל ע׳ ברכות י״ט ב׳ ובתוספתא שם פ״ב. ואפשר לכוון הגירסא שבכאן דאתיא כר״י שם.:

בוא וקרא פסוק על בני שהוא מתבעת או תן עליו ספר תן עליו כצ׳׳ל וד״ז מבואר בירושלמי פ״ו דשבת וסוף עירובין שאסור:

ז״ל המעתיק בהדפסה הראשונה ״יש פה חסרון בכ"י כתיבה אחת או שתים ולריק יגעתי למלא החסרון״ וב״ה זכינו לדבר אמת כי חסר כאן ב׳ מלות וקרא פסוק ושארי חלופי האותיות מצוי במלאכת ההעתקה והדפוס כידוע:

ע' כלים פי"ח מ״ח ור"פ כ״ג וש״מ:

ע״ש ר״פ כ״ג בר״ש בשם התוספתא ובמקואות פ״י מ״ב ומ״ג:

עי׳ מג״א סי׳ ל״ט ס״ק ט״ו:

שנאמר והיה לך לאות לך לאות ולא לאחרים כצ״ל:

בגמ' ובמכילתא וספרי איתא ר״א:

חסר כאן שם מ״ד השלישי והוא ת״ק שבגמ׳ בבריתא השניה:

במשנה דמגילה איתא בית אונקלי. ומ״ש כאן והוא בית יד הוא פירוש על לשון המתני׳:

אולי צ״ל בשבת ועי׳ בש״ע א״ח סי׳ ש״ח ס״ד בהג"ה ובאחרונים שם:

אולי צ״ל אם אין עמו אחר נוטלו מתוך כו׳ ועי׳ תוס׳ עירובין צ"ז ב' ד"ה ר״ש. ומ״ש כאן ואפי׳ הם מאה ע׳ תוס׳ שם ד״ה ה״ג:

ט״ס כאן ועי׳ עירובין שם במתני':

אולי צ"ל אשתו:

ברוחק כצ"ל וכן צ"ל למטה. ובגמ' לא מצינו להדיא דינא דחולץ כרחוק ד״א רק בבהכ״ס. ועי׳ שבת קכ"ז ב׳ כיון שהגיע לפתח ביתה חלץ תפליו ברחוק ד״א כו׳ ע״ש:

ולא יניח בתחלה כצ"ל: