קי"ג) בפרק הפועלים (צ"ב.) תנן אוכל פועל קשות אפי' בדינר ר"א וכו' וחכמים מתירים ופריך בגמרא חכמים היינו ת"ק איכא בינייהו מלמדין ופסקו כחכמים. מטעמם ולי נראה דהיינו טעמא דיש לפסוק כחכמים משום דקי"ל (סנדרין פ"ו.) סתם מתניתין ר"מ. וכיון דלא איתברר הני חכמים מאן נינהו איכא למימר כל חכמי ישראל הם מלבד ר"מ דסתמא כוותיה ור"א שהוזכר בפירוש. דכיון דלא אשכחן יחיד דאית ליה האי סברא דחכמים דנימא מאן חכמים רבי פלוני כדאמרינן בפרק כיסוי הדם (פ"ה:) ואותו ואת בנו ראה רבי דבריו של ר"פ ושנאן בלשון חכמים. התם משום דאשכחן בהדיא ר"ש דס"ל שחיטה שאינה ראויה לאו שמה שחיטה אבל מסתמא חכמים הוי כ"ע דאטו תנאי שקלת מעלמא: (ביצה דף י"ט ע"א עי' יד מלאכי סי' תרס"א):